לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

האסלאם וירושלים

האסלאם התחיל באחד האזורים הנידחים והמדבריים בעולם, לב חצי האי הערב, מקום שבו חיו שבטים נודדים כימים ימימה, רחוק ממרכזי התרבות , ללא השכלה, בשולי ההיסטוריה האנושית והחיפוש אחר משמעות. והנה ממקום זה יצאה אחת התנועות הדתיות ששינתה את פני העולם.

המעבר של האסלאם מאירוע מקומי שולי לדת אוניברסאלית הנמצאת בלב התרבות, המדע, וההתקדמות האנושית (המוסלמים היו התרבות התקדמת והנאורה בעולם בימי הביניים), קשור לאדם – מוחמד, ולמקום - שעד כמה שישמע מוזר איננו מכה ומדינה, הנמצאים במדבר, אלא ירושלים, לשם הגיע מוחמד במסע הלילי. ירושלים היא נקודת המפגש של האסלאם עם התרבות האנושית, המקום שבו עבר מקל מרוץ השליחים מהנצרות והיהדות אל הדת החדשה. אלא שזה לא רק ירושלים במובן הצר שלה, אלא כל ארץ ישראל שנקראת בקוראן הארץ המבורכת.

בישראל אירעו שני דברים: ראשית דבר מוחמד נפגש במסע הלילי עם כל הנביאים, אברהם, יצחק ויעקב, אך גם משה ואהרון, ישו ויוחנן, שועייב וקידר, דיבר עם המלאך גבריאל, ועלה דרך שבעה הרקיעים בכדי לפגוש את אלוהים שבשמיים. במילים אחרות התרחש חיבור בין מוחמד להמשכיות של הרוחניות האנושית והוא נהיה האדם החדש. במובן פשוט יותר הדתות והתרבויות המאובנות והמסואבות שהתקיימו מאות שנים: הנצרות, הפרסים והיהדות. קיבלו אנרגיה וחיות חדשה מעם חדש ונמרץ, שאולי לא היה מתורבת, אבל היו לו איכויות אנושיות הכרחיות כגון כבוד, נאמנות, אומץ, יושר. הוא העם הערבי, שהפך להיות הממשיך של מסעם להתפתחות והתקדמות.

דומה הדבר לכיבוש האימפריה הרומאית על ידי השבטים הגרמניים וההתנצרות שלהם. מנקודת מבט אחת זה היה אסון של נפילת התרבות לידי הברברים. מנקודת מבט אחרת לאותם ברברים היו איכויות אנושיות שהרומאים איבדו מזמן, התיישבותם בשטחי האימפריה הרומאית והתנצרותם הביאה בתחילה להרס ושבר, אבל בסופו של דבר ובפרספקטיבה של מאות שנים, הכניסה חיים לנצרות ולתרבות והביאה להתפתחות אירופה החדשה

אין ספק שישראל בכלל וירושלים בפרט הם לב התרבות המערבית, המקום שממנו יצאו הדתות הגדולות ובו התרחש מעבר בין מזרח למערב, מצרים ואירופה, העבר והעתיד. המיקום של ישראל ליד הים מחבר אותה עם אירופה מצד אחד, מדבריות ערב והמזרח התיכון מהצד השני. התחושה, האנרגיה והתרבות של ארץ ישראל במשך הדורות הייתה שילוב או מפגש של מזרח ומערב, הודו אירופאים ושמים, אירופאים ולבנטיניים. אלא בתוך ישראל ניתן להבחין בשני ישויות, שני חלקים, מישור החוף וההר, ירושלים היא בירת ההר אך קשורה מבחינה פיזית ואנרגטית לאזורי החוף, בין אם זה יפו, או עכו וחיפה שמהם מתחיל קו האנרגיה העיקרי של אירופה, קו המלאך מיכאל.

 

ההגעה של מוחמד לירושלים וישראל (הארץ המבורכת) הייתה הרגע שבו הפך האסלאם מדת ובשורה מקומית לדת מובילה אוניברסאלית הממשיכה ומובילה את מסורת הדתות הגדולות והרוחניות המערבית (בהבדל לזו של המזרח – סין והודו). ומכאן גם חשיבותה של ירושלים באסלאם והמקום המיוחד שלה, השונה מזה של מכה ומדינה. אי אפשר לו לאסלאם, מבחינה רוחנית (אני לא נכנס לוויכוח הפוליטי והפיזי) מבלי ירושלים וארץ ישראל, מבלי החיבור למה שהיה, לנביאים של התנ"ך והברית החדשה, לדתות האחרות, להיסטוריה והתרבות האנושית. אם אין לו את זה הרי שהוא דת קנאית וחשוכה שהגיחה ממדבריות ערב זורעת בורות והרס, אם יש לו את זה הרי שזאת דת אוניברסאלית מתקדמת, מלאה ערכי אנוש, רוחנית ומקבלת.

האיש שמיטיב לגעת בצד האוניברסאלי של האסלאם, בהקשר לשאר הדתות, הפילוסופיות והרוחניות העולמית, הוא איבן עראבי, חותם הקדושים, שחי ופעל באזורים של ישראל רבתי (כולל סוריה) במאה ה13. בספרו המונומנטאלי "חותמות התבונה" הוא מקדיש פרק לכל אחד מעשרים ושבעה הנביאים השונים של התנ"ך, הברית החדשה והקוראן,  המבטאים יחדיו את הלוגוס שקשור לדמות ה"אדם השלם". אלו נביאים המייצגים תרבויות וזמנים שונים, מאדם ועד מוחמד. דרך שת נוח, אברהם, ישו, יוחנן, שועיב ועוד

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics