הצהרת נגישות

נגישות אתרים
אנו עושים ככל שבידנו על מנת להנגיש את אתר האינטרנט שלנו, ומתן שירות שיוויוני לכלל גולשינו נמצא בראש סדר העדיפות שלנו.
בין פלחי האוכלוסיה שנהנים מהנגשת האתר ניתן למנות:
• אנשים עם מוגבלויות ראייה, מבעלי עיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד למרכיבי משקפיים.
• אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי קשיים מוטוריים בידיים המקשים על תפעול העכבר.
• אנשים עם לקות שמיעה אשר נזקקים לכתוביות לשם צפייה בוידאו.
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
ניתן להבחין בכך שהקהל הרחב בוחר לעשות שימוש ברשת האינטרנט ובהמוניו ואתרים נגישים יסייעו בהנגשת המידע הקיים היום ברשת האינטרנט והפיכתו לנחלת הכלל.
באתר זה אנו עושים שימוש ברכיב עזר להנגשת אתרים, כזה שמסייע להנגיש על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כפי שמוגדרת ב:
W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים חיוניים בעת הנגשת אתר האינטרנט:
כאשר עמלנו על הליך הנגשת האתר שמנו לב למספר סעיפים בסיסיים אשר יבטיחו את הצלחת הגדרתו כנגיש לקהל הרחב ביותר.
בעת הנגשת אתר זה הושם דגש על יישומם של הסעיפים הבאים לכל הפחות:
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

סייגים לנגישות
אתר האינטרנט שלנו דינמי וכולל מערכות הזנת תוכן שונות הפועלות בשיטת WYSIWYG. עלול להיווצר מצב לפיו חלקים מסוימים בדפי תוכן דינמיים אלה כוללים רכיבים שיישומון ההנגשה לא הצליח להנגיש בצורה כוללת כך שאפשר והתערבות בקוד האתר תדרש מצדנו.
במידה ונתגלה למולכם מקרה מעין זה, נודה אם תצרו עימנו קשר וזאת בכדי שנוכל לטפל בסוגיה זו בהקדם האפשרי. נוסף על כן, ייתכן ואתרנו מציג תוכן שמקורו באתרים אחרים, כאלה שטרם הונגשו, כאשר אין ביכולתנו להיות אחראיים
על תוכן של צד ג’, אך למרות זאת נשמח לקבל הערות בנושא, לפנות אל הגורם הנוסף ולהסב תשומת ליבו לנושא.

פנייה בנושא נגישות
כל פניה בנושא נגישות, שאלות, הבהרות או הצעות אשר קשורות לאתר שלנו, ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פרוייקט החפירות המחודשות של אוניברסיטת תל אביב בתמנע

לכדור הארץ יש שדה מגנטי, הוא משתנה מתקופה לתקופה, בתקופת הברזל הייתה אנומליה של השדה המגנטי, שהיה הרבה יותר חזק. השדה המגנטי מטביע את עצמו בחומר מאותה תקופה. ולפי זה אפשר לתארך אתרים ארכיאולוגיים. עד עכשיו חשבו שהמכרות בתמנע הם מהתקופה המצרית – המאה 13 לפנה"ס והיום עם התגליות החדשות מוסכם שעיקר הפעילות היה בימי הממלכה הישראלית הקדומה מאות 11-9 לפנה"ס

 

המצאת הברזל

ברזל זה המצאה אנושית כבירה, לקחת אבן, לרסק אותה, לחמם ולהתיך עד שיוצא נוזל שממנו מתגבש חומר אחר בעל ברק, יכולת ריקוע, וקשיות אחרת. זאת המצאה מתוחכמת מאד שעשו מדענים קדומים, מתרבויות לא ידועות, רוב הארכיאולוגים חושבים שזה היה פעם אחת בלבד בהיסטוריה

ההתחלה של ייצור נחושת הייתה כנראה בטורקיה באלף השישי לפנה"ס. ומשם זה עבר למקומות אחרים. קפריסין הייתה מרכז גדול של ייצור נחושת, ועם הזמן גם תמנע ופונון בערבה.

נחושת יש רק במקומות בודדים בעולם, בניגוד לברזל, והכרייה נמשכת עד היום, כולל בתמנע, ולכן רבים מהמכרות העתיקים נהרסו, ותמנע היא דוגמא יוצאת דופן של שימור

 

כרייה בתקופה העתיקה בתמנע

החוקרים לא קיבלו את ההנחה שהייתה פעילות באלף החמישי לפנה"ס אפילו לא במכרה פתוח. בן יוסף מקבל את ההנחה של רוטנברג שכן היה. רואים בורות כרייה פתוחים מהאלף החמישי לפנה"ס. פעילות כרייה מהאלף החמישי לפנה"ס בתמנע.

המצריים כרו וייצרו נחושת באזור הפטרייה של היום

המינרלים של הנחושת בערבה שונים מקפריסין, שם הרבה יותר מסובך להפיק נחושת, ולכן היא נכנסת לקו הייצור יותר מאוחר. בתמנע הצליחו ליצר מטילי נחושת 99%-98%.

 

אנומליות בתקופה הכלכוליתית

לפי ארז בן יוסף הנחושת של התקופה הכלכוליתית ובמיוחד נחל משמר היא אחד האנומליות והתעלומות הגדולות של ארץ ישראל מכיוון שמדובר כאן על טכנולוגיות שנעלמו אחר כך כמו השעווה האבודה, וכן על סגסוגות נחושת עם ארסן (המקור הקרוב ביותר שלו הוא בקווקז) שונה מהנחושת הרגילה, זה היה חשוב מכיוון שהקנה לנחושת תכונה נוזלית יותר ולכן מתאימה לטכנולוגיה, הן הטכנולוגיה והן הסגסוגות הגיעו ממזרח אנטוליה ולא מהארץ.

 

 

האקרופוליס של תמנע

במרכז תמנע יש גבעה שנקראת גבעת העבדים, זה מעין אקרופוליס מוקף חומה שבראשו הרבה מתקנים של התכה, ייצור נחושת, וגם ציורי סלע ובמות, לא גרו שם, זה היה אתר תעשייתי

בנו רוטנברג גילה את האתרים החל משנת 1949, הוא הקים בלונדון מכון לארכומטולוגיה, שהוא המוביל בעולם, ב1969 התגלה במקום מקדש מצרי ובו כתובות המתחילות מסתי הראשון, ומכאן זיהו את המקום עם האימפריה המצרית החדשה. אלא שכיום בעזרת המדידות החדשות מתוארכים רוב האתרים לתקופת הברזל, מאות 10-9 לפנה"ס.

מצאו בגבעת העבדים בדים צבועים בצבע כחול ובן, מהמאה ה10 לפנה"ס. אין ערבוב של פשתן וצמר, יש פשתן ויש צמר, יש את שבעה המינים וגם עצמות דגים שמגיעים כולם מהצפון. ויש גם גדלים או ציציות של איזשהו בגד, אפשר לזהות בציורים מצריים את השסו, עם דגמי בגדים כאלו. צביעה כימית תעשייתית מתוחכמת

מצאו קרמיקה מצוירת אדום לבן שנקראת קרמיקה מדיינית, מקורה בערב הסעודית. הקרמיקה הזו מופיעה בעיקר בהקשר מטלורגי, בן יוסף טוען שהיא מייצגת אנשים.
יש חומה ולידה אורוות מהמאה ה10 לפנה"ס לחמורים, גילו לפי הגללים.

 

המכרות

הפירים ריקים. יש עשרת אלפים פירים של כרייה בתמנע, כולם מלאים בחומר, הקדמונים מילאו אותם, הציעו שהקדמונים רצו להגן על אימא אדמה, בן יוסף חושב שזה עניין טכני, לקחו את החומר מבור אחד והשתמשו בו למילוי הבור השני, כדי שערימות החומר לא יפריעו להמשך החפירה.
העמק עצמו היה עשיר בבצר של נחושת, סלע מפורר בעמקי הנחלים. וזה כנראה הייתה תחילת הכרייה.

 

הסבר המכרות והפעילות בתמנע

בן יוסף טוען שהידע הטכנולוגי הגיע עם חרשים מהחיג'אז. הקרמיקה מתקשרת לפולחן מטלורגי. בכדי שיהיה נחושת צריך להגיע לטמפרטורה של לפחות 1200 מעלות, טמפרטורה של מדורה היא 400 מעלות, צריך מפוחים משוכללים, ומצד שני צריך לשלוט על כך שהטמפרטורה לא תהיה גבוהה מדי. היה צריך לייצר פחם, ולשלוט על עוד ארבעים מרכיבים. היה צריך לערבב את הנחושת עם מינרלים של ברזל ומנגן, כדי להגיע לטמפרטורה הנדרשת וגם לגרום לתערובת להיות נוזלית יותר, כך תהיה הפרדה טובה בין המתכת הטובה והסיגים שנצטברו, ואז שברו את התנור ושחררו אותם החוצה, יש עניין של זמן מדויק של ההתכה, הסברה היא שזה נעשה במיוחד בלילה, אפשר לראות את הצבע של הלהבה וגם את הריאקציה הכימית.

בקיצור זה היה מאד מסובך, ובלי עזרת האלים זה לא היה מצליח. בן יוסף טוען שחרשי המתכת היו חלק מהאליטה של החברה, יש דוגמאות אתנוגרפיות של חרשי ברזל שהם כוהני דת בשבטים באפריקה. נחושת היא 90% מהברונזה, גם כשמתחילים להשתמש בברזל לנחושת אין תחליף.

בן יוסף טוען שמי שתפעל את המכרות היה הישות הקדומה של ממלכת אדום. האזור נקרא אדום כבר במאה ה13 לפנה"ס בכתבים מצריים, בסוף המאה ה9 יש התייחסות לאנשים שיושבים שם כאדומים. עדיין יש פעילות הפקה. האנשים שהפיקו נחושת בתקופה הזו הם האדומים. אדום לא הייתה רק דרום עבר הירדן, אלא כללה גם את הצד השני של הערבה. הממלכה הקדומה של האדומים הייתה נוודית. שהתמחתה בייצור נחושת. כלי נחושת מדלפי ואולימפיה ביוון הגיעו מהערבה, לפי מחקר עכשווי. הנחושת הפסיקה בסוף המאה ה9 בגלל הצמיחה המחודשת של קפריסין, ויצירת מונופול שחנק את תעשיית הערבה. וכן איומים בטחונים, את הפקת הנחושת מחליף המסחר.

תמנע זה חרבת קייפא של האדומים, יישבו בשפלת יהודה שמוכיח לפי גרפונקל את קיום דוד
שמואל ב ח 13-14 ויעש דוד, שם, בשובו, מהכותו את ארם (אדום) בגיא מלח....

הפקת נחושת בקנה מידה גדול במאות 9-11 חברה מקומית נוודית, אבל ריכוזית, מורכבת והיררכית. אינדיקציות להיותה הגרעין הקדום של אדום – קרמיקה וטכנולוגיה. מדובר על ממלכה. ייתכן שאותם אדומים קיימו חקלאות, הרי אדום מלאים טרסות שחלקם מתקופת הברזל. הם היו חברה נוודית חקלאית

עדויות אנתרופולוגיות והיסטוריות מצביעות על מקרים מובהקים בהם חברות נוודיות למחצה יוצרות מבנים מורכבים (ממלכות), בעיקר בדורות הראשונים לתהליך הסטנדריזציה
למשל, האימפריה המונגולית של ג'ינג'יס חאן. מהארכיאולוגיה לא נשאר כמעט דבר.

יש כנראה שינוי אקלימי במאה ה10 לפנה"ס, בצירוף שינוי פוליטי, מצרים והחיתים נופלים, המסחר בקפריסין פוסק, יש ריק שלתוכו חברה נוודית מאורגנת יכולה לגדול ולפרוץ.

 

 

 

הופעת הגמל

בפונון התגלו גמלים רק מהמאה ה10 לפנה"ס ובתמנע לא מופיע גמל בכלל. זה אומר שהופעת הגמל היא מאוחרת ולא כמו שחשבו בעבר. בכל הערבה יש שינוי ארגוני בסוף המאה ה10 תחילת המאה ה9 לפנה"ס, מרכזים את כל התעשייה באתר אחד, מספר 30. הנראה שמסע שישק גרם לשינוי. גבעת העבדים ננטשת.

סיפורי המקרא נערכו במאה ה7 לפנה"ס ואז ייחסו לאבות גמלים. זה אנכרוניסטי.


מקורות

פרויקט תמנע המחודש http:/archaeology.tau.ac.il.ben Yosef/ctv/

 

 

מאמרים על אתרים בנגב - לחצו לקישור

תל ערד

עבדת וממשית

המכתש הגדול

עיר אובות ומואה

בקעת עובדה

הר כרכום

סדום ובוקק

פולחן המדבר

הר כרכום

 

הצעות לסופי שבוע וטיולים בנגב ובמדבר יהודה - לפי הזמנה

סוף שבוע מדבר יהודה - לחצו לפרטים

סוף שבוע הרי אילת - לחצו לפרטים

סוף שבוע נבטים בנגב - לחצו לפרטים

טיול יום איסיים וקנאים

טיול יום מדבר יהודה

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics