הצהרת נגישות

נגישות אתרים
אנו עושים ככל שבידנו על מנת להנגיש את אתר האינטרנט שלנו, ומתן שירות שיוויוני לכלל גולשינו נמצא בראש סדר העדיפות שלנו.
בין פלחי האוכלוסיה שנהנים מהנגשת האתר ניתן למנות:
• אנשים עם מוגבלויות ראייה, מבעלי עיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד למרכיבי משקפיים.
• אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי קשיים מוטוריים בידיים המקשים על תפעול העכבר.
• אנשים עם לקות שמיעה אשר נזקקים לכתוביות לשם צפייה בוידאו.
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
ניתן להבחין בכך שהקהל הרחב בוחר לעשות שימוש ברשת האינטרנט ובהמוניו ואתרים נגישים יסייעו בהנגשת המידע הקיים היום ברשת האינטרנט והפיכתו לנחלת הכלל.
באתר זה אנו עושים שימוש ברכיב עזר להנגשת אתרים, כזה שמסייע להנגיש על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כפי שמוגדרת ב:
W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים חיוניים בעת הנגשת אתר האינטרנט:
כאשר עמלנו על הליך הנגשת האתר שמנו לב למספר סעיפים בסיסיים אשר יבטיחו את הצלחת הגדרתו כנגיש לקהל הרחב ביותר.
בעת הנגשת אתר זה הושם דגש על יישומם של הסעיפים הבאים לכל הפחות:
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

סייגים לנגישות
אתר האינטרנט שלנו דינמי וכולל מערכות הזנת תוכן שונות הפועלות בשיטת WYSIWYG. עלול להיווצר מצב לפיו חלקים מסוימים בדפי תוכן דינמיים אלה כוללים רכיבים שיישומון ההנגשה לא הצליח להנגיש בצורה כוללת כך שאפשר והתערבות בקוד האתר תדרש מצדנו.
במידה ונתגלה למולכם מקרה מעין זה, נודה אם תצרו עימנו קשר וזאת בכדי שנוכל לטפל בסוגיה זו בהקדם האפשרי. נוסף על כן, ייתכן ואתרנו מציג תוכן שמקורו באתרים אחרים, כאלה שטרם הונגשו, כאשר אין ביכולתנו להיות אחראיים
על תוכן של צד ג’, אך למרות זאת נשמח לקבל הערות בנושא, לפנות אל הגורם הנוסף ולהסב תשומת ליבו לנושא.

פנייה בנושא נגישות
כל פניה בנושא נגישות, שאלות, הבהרות או הצעות אשר קשורות לאתר שלנו, ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הזאוויה בעכו היא "כעבה של הלב" - מקום שבו לבבות שבורים נעשים שלמים. מקדש של אהבה שהולך ומוקם בימים אלו בלב העיר העתיקה, מקום היווצרות המסדר השאזלי יאשרוטי לפני 150 שנה

לוואי וסיפור יפה זה והמבנים המופלאים ההולכים ומוקמים בימים אלו בלב העיר המעורבת - עכו, יביאו לריפוי הלב השבור בין שני העמים ולפניית הזווית הנכונה בכדי להחזיר את כולנו למסלול הנכון

 

התפתחות הזרם השאזלי יאשרוטי לפי ד"ר יצחק וויסמן. 

לפי דוקטור יצחק ויסמן, מומחה עולמי לנושא הסופים בכלל, ומסדר השאזליה על שלוחותיו השונות בפרט, שורשי המסדר השאזלי יאשרוטי בתנועה של רפורמיסטים סופים ואסלאמיים בשם דרקאוייה שהתחילה בצפון אפריקה בידי השייח' אחמד אל עראבי אל דרקאווי, מיסטיקן מרוקאי שחי בתחילת המאה ה19. אחמד אל דרקאווי לימד את מוחמד איבן חמזה אל מדני, שהכשיר את עלי נור א דין לשמש שייח', שנועד להפיץ את בשורת המסדר השאזלי.

התנועה של הדראקוייה הפכה לדומיננטית מאד בצפון אפריקה ושלחה שלוחות למזרח התיכון, הראשונה שבהן ואחת היציבות ביותר היא שלוחת המסדר השאזלי יאשרוטי. מייסד הזרם היה עלי נור א דין יאשרוטי, למד ישירות ממוחמד איבן חמזה אל מיידאני שהפיץ את הבשורה של הדראקוייה בחיג'ז ובלוב. מדני הושפע גם מהמלומד המיסטיקן והרפורמאטור אחמד איבן אידריס ובהשפעתו היה יותר אורתודוקסי.

אל יאשרוטי שירת את המורה שלו בזאוויה במיסרטה במשך שלוש עשרה שנים, בזמן זה נשלח להפיץ את הבשורה בכפרים שכנים ובין השבטים, לאחר מותו של מיידאני הוא ערך מסעות באפריקה ובמזרח התיכון עד שהגיע לעכו ב1850. כאן הצליח יאשרוטי לאסוף סביבו מעגל תלמידים מבין העילית הדתית והמסחרית העירונית וכן ממקומות אחרים בארץ, ב1862 הוא הקים את הזאוויה הראשונה בתרשיחא, ולאחר תקופה קצרה של גירוש לרודוס, הוא חזר ופיקח על התפשטות יוצאת דופן של המסדר בסוריה, הן בערים הגדולות והם בערים הקטנות ובכפרים. גם מלומדים (עולמא) וגם אנשים פשוטים הצטרפו למסדר ובאו לקבל הדרכה בזאוויה החדשה שבנה בעכו. המבטיחים מביניהם מונו להפיץ את הדרך במקומות מגוריהם. גם נשים התקבלו לתוך המסדר ולקחו חלק בטקסי הזיכר, בעוד שהחיים בזאוויה נשלטו על ידי רוח כללית של שיתוף בין תלמידים מכל שכבות החברה. יאשרוטי הטיף לסובלנות גם לבני דתות אחרות. ההצלחה שלו הגיעה לשיאה עם עלייתו לשלטון של הסולטאן עבדול חמיד השני (1876-1909) שתמך במסדרים הסופים כחלק מהמדיניות הפאן אסלאמית שלו. באותו הזמן עבר לאיסטנבול מוחמד זאפיר, הבן והיורש של מוחמד איבן חמזה אל מיידאני והקים זאוויה של הדראקייה בעזרתו של הסולטאן. גם היאשרוטיה יצרה קשר עם הארמון ונהנתה מעזרתו של עבדול חמיד. מצד שני בשנות השמונים של המאה ה19 נתקל עלי נור א דין בקשיים בתוך הטריקה שלו שהגיעו אף להתקפה פיזית עליו בזאוויה בעכו. יאשרוטי הדגיש תמיד את חשיבות הסונה והקוראן, כתוצאה מכך הוא הצליח למשוך למעגלי המסדר מלומדים, "עולמא", ממשפחות דתיות מובילות בערי סוריה. הצד השני של המסדר היה שהפנייה הפופולארית שלו הביאה להיווצרות קבוצות ברחבי המדינה שנסמכו על הטיעון הסופי כלא מחייב אותם יותר לחוקי השריעה. היו אלו בעיקר קבוצות מהמעמד הנמוך שנשענו על הלימוד של תורתו של איבן עראבי על ידי עלי נור א דין כתירוץ לפרוק מעליהם עול המצוות. הקבוצות בעלות נטיית האנטינומיה צמחו על רקע הקשיים של המעמדות הנמוכים בחברה והחדירה של הכוחות הכלכליים האירופאים לסוריה בסוף המאה ה19. הם נסמכו על נכונותו של עלי נור א דין יאשרוטי ללמד לכל חפץ את הסודות של איבן עראבי ולחצו עליו ללכת בדרכם.

 

 

תלמידים יוצאי דופן

בראותו עצמו כקוטב זמנו הקדיש עלי נור א דין את עצמו ללימוד דתי והדרכה רוחנית. המשימה של כתיבת העקרונות של הדרך נשארה בידי כמה מתלמידיו יוצאי הדופן. הבולטים מביניהם היו מוחמד אבו אל שמאת (מת 1922), הנציג הראשי שלו בדמשק ושליח לארמון באיסטנבול, ומוסטפא נג'אה (מת 1931), החליפה הראשי בבירות שבשנת 1909 נבחר להיות המופתי של העיר. הן אבו אל שמט והן נג'אה היו בנים של משפחות סוחרים עשירות ונמשכו ליסודות הרפורמה הדתית בעריהם. הספרים העיקריים שבהם הם סיפרו על הדרך היאשרוטית נכתבו בשנות השמונים של המאה ה19. והם ביסודם שמרנים באוריינטציה שלהם. העבודות שלהם נכתבו כהערות והרחבות של מחזורי התפילה הבסיסית של השאזליה ובולטת בהם המעורבות העמוקה בתפישתו של איבן עראבי על אחדות העדות. הן ספרו של אבו אל שמט, והן ספרו של נג'ה, מבליטים את ההתאמה המוחלטת שבין הסופיזם והשריעה ומתרכזים בתפקיד של המציאות המוחמדית כמתווך בין אלוהים לבין האדם. ספר שלישי באותו סגנון נכתב לבקשתו של יאשרוטי על ידי מוסטפא אבו רישה, החליפה שלו והמופתי של הביקעה במזרח לבנון.

לאחר מותו של עלי נור א דין ההנהגה של המסדר היאשרוטי בעכו עברה לבנו איברהים (מת 1927), שמלכתחילה נעזר בניהול זאווית האם של המסדר בעכו על ידי המוקאדם (בעל התפקיד) הראשי של אביו. מן הצד השני, יאשרוטי ציווה שחברים מכל קהילה יבחרו את המנהיג שלהם, ועל ידי כך אישר את נטיות הביזור של המסדר. החשובה ביותר מבין הקהילות התרכזה סביב הזאוויה בדמשק, זאווית הבלטג'ייה, בחלק הדרומי של העיר. תחת הנהגתו של מוחמד אבו אל שמט הזאוויה הגיעה ל2000 חסידים עד למלחמת העולם הראשונה. לאחר הכיבוש הצרפתי הגנרל גורו בעצמו בא לבקר את השייח'. אולם במהלך תקופת המנדט מעמדה של היאשרוטיה בעכו ובדמשק וגם בסוריה כולה, החל להתדרדר. זה היה בחלקו כתוצאה ממנהיגות של דור חדש הפחות מחויב מהוותיקים והן כתוצאה מהנטיות הכליליות של התקופה בעד חילוניות לאומית ונגד הפעילות של הטריקות.

בעכו החליף מוחמד אל האדי את אביו כראש המסדר, הוא היה בעל אדמות עשיר שקיבל את התפקיד בחוסר רצון והיה בעל יכולות ארגוניות טובות. הוא עסק רבות בארגון המסדר. בצד הרוחני תרמה רבות פטימה יאשרוטי – ביתו של עלי נור א דין יאשרוטי שנהייתה הביוגרפית הרשמית של המסדר וכתבה מספר ספרים על המסדר ועל הסופים. בדמשק הוחלף מוחמד אבו אל שמט על ידי בנו עבדאללה (מת 1962), הזכור בעיקר כיזם ונשיא איגוד המסחר של דמשק.

 

שאזליה יאשרוטיה כיום

הגורל של היאשרוטיה בפלסטין הושפע מאד ממלחמת העצמאות. מוחמד אל האדי ביחד עם רבים מחסידיו הוכרח לעזוב ללבנון. ב1952 הווקף של זאווית האם בעכו הוחרם על ידי ממשלת ישראל, משאיר רק את בניין הזאוויה עצמה. בעקבות מלחמת ששת הימים, המצב השתפר. נוצרו קשרים עם חסידי יאשרוטי בגדה המערבית ובעזה, וגם במקומות אחרים בעולם המוסלמי. זאווית האם שופצה בעזרת תרומות מחו"ל ואל האדי קיבל רשות להיקבר ליד אבותיו בשנות השמונים של המאה העשרים. בנו אחמד ביקר בזאוויה ועשה שם זיכר.

הריכוז הגדול ביותר של יאשרוטים בישראל הוא באום אל פחם במשולש. רבים יותר הם חסידי היאשרוטיה במחנות הפליטים בביירות ובצידון, שם המסורת המיסטית נשמרת כחלק מהזיכרון הקולקטיבי של ארץ האבות. בן של מוחמד אל האדי הצטרף לארגון לשחרור פלסטין והגיע בו לדרגות גבוהות, עד שנהרג בנסיבות לא ברורות ב1970. בדמשק המנהיגות עברה בירושה בתוך המשפחה. טקס חאדרה א זיכר קבוע נעשה בזאוויה אבו אל שמט. ריכוזים של יאשרוטים יש כיום בחורן, בכפרי גוטה, וסביב חלב, שם הופצה האחווה על ידי נכדתו של עלי א דין יאשרוטי

  

 

מאמרים על המסדר השאזלי יאשרוטי

זאוויה בעכו כללי

מבנה הזאוויה

עלי נור א דין

קדושי המסדר

חיים בזאוויה

 

מאמרים על עכו לחצו לקישור

עכו מבוא כללי

מסגד אל גזאר

בהאים בעכו

זאוויה בעכו

 

מאמרים על הסופים באתר "תרבויות עולמי חוץ לארץ" - לחצו לקישור

הדרווישים המחוללים

הדרווישים הבקטשים

סופים במרכז אסיה

סופים בעולם

 

מאמרים על הסופים ב"תרבויות עולמי ישראל" - לחצו לקישור

שיעורי סופיזם

סופים בישראל

 

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics