לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

המרכז הנקשבנדי בעיר העתיקה בירושלים

מאמר זה נכתב לפני כמה שנים, בשנת 2011 נפטר השייח' בוכרי, יהי זכרו ברוך

 

בדרך הייסורים של ישוע בעיר העתיקה – הוויאה דולורוזה, אל מול מנזר ecce homo- הנה האיש, נמצאת הזוויא, המרכז, של המסדר הנקשבנדי בישראל. המסגד הקטן והאינטימי שלהם נפתח אל הרחוב, אבל גרם מדרגות לצידו מוביל אותנו לתוך חצר קסומה, אחת מהעולמות הנסתרים של העיר העתיקה שבירושלים. מעלה מעלה אנו עולים לתוך חצר שממנה יש שער המוביל אותנו לעוד חצר, גרם מדרגות פתלתל, מעבר דרך חדר בבית, עוד חצר, והנה אנחנו נכנסים לתוך חדר גדול שנדמה כאילו הובא לכאן על מרבד קסמים מאוזבקיסטן: שטיחים, רהיטים, תמונות ובדים מאוזבקיסטן סביב לנו וביניהם יושב השייך בוכרי, בן למשפחה אוזבקית שהגיעה לירושלים בתחילת המאה ה17, ראש הקהילה האוזבקית בארץ (קהילה בת 300 איש) וראש המסדר הנקשבנדי בישראל (בו 200 חברים). הוא לבוש בתלבושת של שייך מסורתית: כובע ירוק עוטף את ראשו וחלוק מסורתי מכסה את גופו.

 

המסדר הנקשבנדי הינו מסדר שהתחיל, באופן רשמי, באוזבקיסטן במאה ה14 על ידי שייך נקשבנד, ומכאן שמו (ראה הפרק על מסעות בעולם), אבל באופן לא רשמי הוא התחיל 200 שנה קודם על ידי שייך קדג'דוון, ויש אומרים שהוא היה קיים כבית ספר מיסטי עוד לפני האיסלאם. שייך קדג'דוון חיפש את הסוד של הדרך, והוא נהג לעשות את זה על ידי טבילה ומדיטציה במים! (מים הם סמל ללא מודע), בסופו של סבר הוא החל דרך שבה יש דגש על תרגולי מודעות ושליטה של הגוף והמחשבות, המזכירים במקצת את התרגולים היוגים. מאוזבקיסטן התפשט המסדר על פני כל העולם המוסלמי, והיה, בין השאר, מסדר מוביל בהודו ובאימפריה העותמאנית. במסגרת התפשטות זו הגיעה לפני 400 שנים משפחתו של השייך בוכרי לארץ. למסדר הנקשבנדי מספר שלוחות בעולם, אחת מהם בראשותו של שייך בשם ניזמי, הגר בצפון קפריסין בימים אלו, פנתה בעשורים האחרונים אל המערב ופתחה בתי ספר רבים בכל רחבי אירופה וארצות הברית, הם מפיצים את הסופיות בצורה ברורה ונגישה לכל אחד גם דרך פירסומים שלהם, וגם דרך האינטרנט. ניתן למצוא אותם באתר: www.naqshabandi.org . האתר הוא אחד האתרים הטובים לאינפורמציה על הסופיזם

 

 

שייך ניזמי נחשב בעיני הנקשבנדים לאחרון בשושלת של 40 מורים רוחניים מתקופתו של מוחמד ועד ימינו. שושלת זו נקראל שלשלת הזהב, והמעבר בין חלק אחד של השלשלת – המורה שהיה, לבין החלק הבא של השלשלת – המורה החדש, נעשה על ידי בחירה של המורה שנעזרת בהכוונה אלוהית. קצת כמו שבבודהיזם הטיבטי בוחרים את הדלאי למה הבא. המורה יכול ללכת ברחוב ולראות אדם, שלפי כל הקריטריונים איננו קשור למסדר ואף לא דתי, ולדעת שאדם זה יהיה המדריך הבא אחריו. אחד השייכים הנקשבנדים טייל עם תלמידיו בבוכרה כשלפתע ראה מתאבק, ומייד ידע שהוא יהיה המורה הבא אחריו, וכך אכן היה.

אנחנו יודעים שמבחינת הבודהיזם הטיבטי הדלאי למה הנוכחי הוא הדלאי למה האחרון, כך גם במידה מסויימת מבחינת הנקשבנדים, המספר 40 יש לו משמעות, והעובדה שהשייך ניזמי, שכבר בא בימים, הוא החוליה ה40 בשלשלת הזהב, יש לה משמעות גדולה אצלהם, ולכן, הם גם עושים כיום מאמץ גדול להפיץ את התורה שלהם לכל העולם. מכל מקום, לשייך ניזמי יש עוזר וממשיך כיום בשם השייך חקאני שגר בארצות הברית.

 

אחד מתלמידיו המסורים של השייך ניזמי, אדם שגם התארח בביתו, הוא ידידנו, השייך בוכרי מירושלים.

השייך בוכרי הוא גבר נעים הליכות בשנות החמישים שלו, האנגלית שבפיו רהוטה. תוצאה של שנים מספר שגר בארצות הברית. כשגר בארצות הברית עסק בענייני מסעדנות ("טבח טוב" כפי שהוא מעיד על עצמו), אך למעשה עסק בבני אדם דרך המדיום של האוכל. הסופים מאמינים שכל מקצוע מכבד את בעליו, אך לבישול יש ערך מיוחד, מכיוון שתהליך הבישול מושווה, פעמים רבות, לתהליך הטנספורמציה הרוחני.

"הייתי נע, בושלתי, עכשיו אני מוכן" אומר רומי.

 

 

המרכז האוזבקי בעיר העתיקה בירושלים

חדר האירוח שנרכש על ידי אבותיו של שייך בוכרי מלא, כאמור, חפצי אומנות מאוזבקיסטן, שטיחים, רהיטים, תמונות היסטוריות של אבות הבית, חרבות, ועוד...הבית כולו והחצרות שימשו ומשמשים כמקום כינוס של הקהילה למדיטציות ולתפילות, השייך בוכרי מארח במקום עולי רגל מקרב האוזבקים שבאים לישראל, ואף אורחים ישראלים ואחרים המתעניינים בסופיות. לאחרונה משמש הבית גם כמקום פעילות בינדתית וכמוזיאון לתולדות העדה, בקומה השנייה של הבית ישנו חדר גדול ובו נוף מדהים אל הר הבית ואל העיר העתיקה, שם יש אוסף נדיר של כתבי יד ישנים הקשורים לתורה הסופית ולתולדות העדה. בחצר הבית קבורים אבותיו של השייך בוכרי, אביו – השייך שהיה לפניו, ושם יקבר גם השייך בוכרי בבוא הזמן.

הקבורה בירושלים יש לה ערך רב מבחינת המוסלמי הסופי, מכיוון שבירושלים יתרחש יום הדין. ירושלים היא שער לגן העדן, לעולמות העליונים. לכן, לפי דברי השייך בוכרי, בנה בה אברהם מקדש (לאחר שבנה את הכעבה שבמכה), לכן מוחמד הגיע לכאן במסעו הלילי, בכדי שיוכל להכנס מכאן לשמיים. בעבר היו המוסלמים מורידים את נעליהם בכניסה לעיר, כפי שמורידים נעליים בכניסה למסגד, מכיוון שהעיר כולה נחשבה לקדושה, מכיוון שההשגחה האלוהית הייתה בכל מקום. כיום לאף אחד לא אכפת מה קורה מחוץ לד' אמותיו. העיר מוזנחת ומלוכלכת והשנאה שורה בכל מקום. תפקידו של השייך בוכרי, לפי תפישתו, להחליף את השנאה באהבה, למצוא את המאחד והמשתף, לגרום לשכינה לחזור ולהיות במקום שבו הייתה ושאליו תחזור ראשונה ברבות הימים.

 

הדרך הנקשבנדית, לפי השייך בוכרי, אינה מאמינה באלימות, היא מאמינה באהבה, בסלחנות ובהבנה. כשמישהוא מעולל לך רע, לא יעזור אם תגמול לו רעה. רק האהבה תוכל להחזיר את האדם ועולם למצבם המקורי, מצב של איחוד עם האלוהים.

לבקשתינו, הסביר לנו השייך בוכרי מעט על התרגול המיוחד של המסדר הנקשבנדי, תרגול שנודע בשם ה"זיכר השקט". הסוד של ה"זיכר השקט", הוא שהמתרגלים מנסים לחבר את השכל עם הלב, ואת שניהם עם האלוהים. ה"זיכר השקט", לכן, הופך את הנקשבנדים, לדבריו, ליותר רוחניים.

 

קראו מאמרים על ירושלים המוסלמית - לחצו לקישור

כיפת הסלע

סביל קאיתבאי

רבעה אל אדוויה

דרווישים בירושלים

המסדר הנקשבנדי בירושלים

סלמן הפרסי

מיסטיקה איסלאמית בירושלים

המסע השמימי של מוחמד

 

מאמרים על ירושלים - לחצו לקישור

מקומות בירושלים

סודות ירושלים

היסטוריה ירושלים

כנסיות ירושלים

ירושלים היהודית

ירושלים המוסלמית

ירושלים הנוצרית

הר הזיתים

הר ציון

הרובע הארמני

ספר באבן

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics