לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

טבטונים

מערב הגליל הוא גם ארץ הצלבנים, במיוחד ארצו של המסדר הטבטוני. המסדר הטבטוני נקרא על שם שבטים גרמניים קדומים, הוא טיפח את רוח הלחימה הגרמנית ונשען עליה, בחוגיו התפתחה עם הזמן תורת גזע, על עליונות האביר הגרמני, ועל הצורך להרחיב את גבולות גרמניה. שמו המלא של המסדר הטבטוני היה: "מסדר מריה הקדושה של הטבטונים".

הוא התחיל כמסדר של אבירים גרמניים ששילב בחוקתו את חוקתם של הטמפלרים ושל ההוספיטלרים, אך היו לו גם דברים ייחודיים משל עצמו. הטבטונים פרשו מהמסדר ההוספיטלרי על רקע בעיות של שפה ומנטליות וגם בעיות פוליטיות, והקימו מסדר משל עצמם כבר בתקופת ממלכת ירושלים הראשונה, באמצע סוף המאה ה12. המרכז שלהם היה ברובע היהודי בירושלים. אחרי כיבוש ירושלים על ידי סאלח א דין הועברו מנגנון המסדר ומרכזו לעכו, אלא ששם הסתכסכו עם הטמפלרים ועם ההוספיטלרים, ולכן עזבו את עכו, רכשו נחלות בגליל המערבי, והקימו שם את ממלכתם.


לפי ההיסטוריונים המסדר התחיל כבית חולים שדה לחיילים גרמניים בזמן המצור על עכו ב1191, לאחר מכן התפתח המסדר ואף היה להם מרכז בעכו כנראה ליד החומות של היום, בבית הקברות ממזרח. ב1230 כבר מועבר מרכז המסדר וחלק מהפעילות שלו לחו"ל, בתחילה למרכז אירופה, ואחר כך לפרוסיה וחופי הים הבלטי.
המסדר לא נתמך על ידי האפיפיור, אלא על ידי בית הקיסרות הגרמנית. הוא תמך בקיסר הגרמני פרידריך השני, גם כשזה נודה על ידי האפיפיור. המסדר עלה לגדולה ותפש עמדה חשובה בארץ, רק כאשר עמד בראשו המדינאי המפורסם הרמן פון זלצה, מתומכי הקיסר.

ב1226 הגיע למצרים פרדריך השני במסע צלב שבו ניהל משא ומתן עם המוסלמים, בעקבות כך התחזקה מאד עמדתו של מסדר הטבטונים. בזכות עליית קרנו של הקיסר הגרמני שהיה פטרונם, עלה בידם לרכוש נחלות בגליל המערבי. המסדר רכש שלושה מבצרים: מונפור, מעיליה וגדין – יחיעם, מידי הטמפלרים הצרפתים. לאחר תקופה קצרה הועבר מרכז המסדר למונפור, ושם היה המרכז האדמיניסטרטיבי והלימודי של המסדר בארץ.



לאחר מפלת הצלבנים בקרב על עכו, וכיבושה בשנת 1291, עזבו הטבטונים סופית את הארץ ועברו לחופי ליטא ופרוסיה, שם היה להם תפקיד חשוב ב300 השנים הבאות בניצור הפרוסים והליטאים. המסדר הטבטוני, שכבר משנותיו הראשונות היה מעורב בסכסוכים ובניסיונות להקים את "מדינת המסדר" בכל רחבי אירופה, עבר בשנת 1309 לעיר מרינבורג שבפרוסיה, שם היו לו נכסים רבים, והקים את היסודות למדינת פרוסיה. הם הקימו למעשה ממלכה עצמאית על חופי הים הבלטי, וקבעו את דמותה הצבאית של פרוסיה לעתיד. הקרבות והמלחמות שלהם באותה תקופה נחשבים לאכזריים ביותר בימי הביניים.

הצבע השחור בדגל הגרמני מקורו בצבעו של המסדר הטבטוני, והמונח טבטוני נשמר בשפה בכדי לציין משמעת וקשיחות צבאיים.
בימי הביניים לצבעים הייתה משמעות, האבירים האמינו בנוסף על הדת הנוצרית גם באסטרולוגיה וכל צבע יוחס לאחד מגרמי השמיים. הצבע השחור היה צבעו של שבתאי, כוכב הלכת האיטי ביותר בשמיים המסמל מוות ומגבלה. זמן השפעתו של שבתאי הינו שיא החורף והכוכב מסמל לכן קושי, אך גם התגברות על הקושי שמושגת בעזרת משמעת עצמית. הצבע השחור מסמל את אופיו של המסדר הטבטוני שהייה בעל משמעת צבאית נוקשה.
במשך 200 שנה הם היו הגורם הדומיננטי באזור הים הבלטי, ובנו שם מדינה טוטליטרית צבאית. את מורשתם זו הורישו, ביחד עם הצבע השחור לממלכה הפרוסית שבאה אחריהם, ומשם זה עבר לגרמניה. למעשה הטבטונים הם האבות הקדמונים של הצבאיות הגרמנית, כך שסימולו של השחור כמסמל מוות הגיע לידי ביטוי מפלצתי בגרמניה, הפוך ממסורת החיים והחמלה של הנצרות.

בשנת 1410 ספג המסדר מפלה בקרב טננברג מידי פולין וליטא ואיבד עקב כך חלק ניכר מאנשיו ונכסיו. עם השנים, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לחדשו כמסדר צבאי, הפך המסדר למסדר נזירים קטן שעסק בעיקר בעזרה לחולים ופצועים.

 

להלן מספר מאמרים בנושאי אבירות - לחצו לקישור

הגביע הקדוש

מבוא לאבירות

אבירות ואבירים

טבטונים

כוכב הירדן

מונפורט ויחיעם

טמפלרים

אבירים וצלבנים

מלכת ירושלים

בונים חופשיים

פרסיבל

נשים ואבירים

הוספיטלרים

 

 


 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics