לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ירושלים השמימית. סיכומים מתוך המאמר Guy s stroumsa –mystical Jerusalem

גיא טוען שהתהליך של ירושלים השמימית הולך בד בבד עם היווצרות תעתיקים של ירושלים הארצית במקומות קדושה במערב אירופה. אלו שני תהליכים של העברת ירושלים למרחב האירופאי. במסורת הנוצרית מבדילים בין ירושלים הפיזית לשמימית, כששואלים את אוסביוס מהיכן הוא בא (המושל הרומי של קיסריה) הוא עונה מירושלים, הנמצאת במזרח, מקום זריחת השמש.

המושג של ירושלים השמימית מתבסס על החזון של יוחנן ועל האגרת לעבריים. בתוכה יש מקום של כבוד להר הזיתים, שם ישו מלמד את התלמידים את התורה הנסתרת – זכריה 14.4. זה המקום היחיד שבו הר הזיתים נזכר ובהקשר אסכטולוגי, מקום נוסף הוא הגולגותא שהופך להיות מרכז העולם. במאה החמישית ירושלים היא מקום שבו קורים ניסים, ובימי הביניים השירה על ירושלים השמימית הופכת לנחלת הכלל.

 

בתחילת הנצרות אין חשיבות לירושלים הארצית, במיוחד לאור נבואות ישו על חורבן המקדש, והמעבר שפאול עושה מירושלים לרומא, אך עם הפיכת האימפריה הרומית לנוצרית והמעבר לקונסטנטינופול מתחיל מפעל ירושלים הארצית שמתרכז בכנסיית התחייה – קבר. נמצאים שרידי קדושים ומקומות , גיאוגרפיה מקודשת ועליות לרגל. את התהליך מתאר Robert wilkens  

ישו היה גם הכהן הגדול וגם הקורבן, הגוף שלו נהיה המקדש החדש, ולכן כנסיית הקבר היא תחליף למקדש ומתחילים להעתיק אותה בכל רחבי אירופה (טמפל בלונדון), כייצוג של המקדש. ירושלים הופכת למטאפורה וזה מתבטא במושג של ירושלים השמימית ובהעתקה של כנסייה הקבר ויצירת ירושלים נוספות במיוחד באירופה, כחלק מתהליך הקדשת היבשת (יש גם ירושלים שנוצרת באתיופיה שהיא תחליף לעלייה לרגל).

Tertullian מספר על montanos שקורא לשני ערים בפריגיה ירושלים.
new zion   ברוסיה במאה ה19 ציפו לירידת ירושלים שמימית מלמעלה

במאה ה13 הבית של מריה מנצרת עבר לקרואטיה ומשם ללורטו באיטליה
במאה ה8 אאכן של קרל הגדול בגרמניה נקראה עיר דוד או ירושלים החדשה

 

בין המאה ה9 למאה ה12 נבנו 19 כנסיות באירופה המחקות את כנסיית הקבר, המוטיב הבסיסי היה עיגול המשמש מעין מנדלה ומופיע גם במפות ואיורים של התקופה, מוקד למדיטציה והרהורים על מסתורי החיים. הטמפלרים וההוספיטלרים מקדמים את הארכיטקטורה המקודשת של הרוטנדה – עיגול

יש כנסייה בבולוניה שנקראת ירושלים החדשה, סנטה סטפנו רוטנדה, קשור גם לסנטה מריה רוטנדה ברומא. פטרוניוס הקדוש של בולוניה מחזיק עיר בידיו שהיא ירושלים - בולוניה החדשה, מעניין לציין שכתות כופרות נוצרות הפטרניים והשכלה נוצרית מצאה מקומה בבולוניה, הכנסייה העתיקה בבולוניה היא העתק של כנסיית הקבר לפני השיפוצים של הצלבנים במאה ה12. בנוסף עליה נבנו כנסיות נוספות המייצגות מקומות אחרים בירושלים כמו הר הזיתים ועמק יהושפט. הנזירים הבנדיקטים בימי הביניים בנו הכנסייה מחדש והוסיפו סמליות משלהם, לפי זרמי הזמן.

אוריגן וקלמנט מאלכסנדריה מטפחים את המושג של ירושלים השמימית, תחת השפעה של הפילוסופיה הסטואית שרואה את הפוליס – עיר בשמיים.

אוגוסטינוס מבדיל בין בבל לירושלים, הראשונה קשורה לבלבול, השנייה לשלום, והיא הכנסייה. הראשונה לעולם הזה, השנייה להבטחה של העולם הבא. בבל היא אהבת העולם הזה, ירושלים אהבת אלוהים.

 

ג'ון קסיאן – ירושלים היא בכמה רמות ומייצגת את הנפש האנושית, הוא המרחיב הגדול ביותר הראשון על ירושלים השמימית. לפי הפיזי היא עיר בישראל, לפי האלגוריה היא הכנסייה, לפי האנגוגי – פרשנות סמלית רוחנית היא עיר האלוהים אם הכל, ולפי הטיפולוגיה היא הנפש האנושית. אלו ארבעה חושים המייצגים את המסתורין הנוצרי. ארבעה החושים של ירושלים הם היסטורי, אתי, אנגוגי ומיסטי. ירושלים זה ההתבוננות המיסטית המשותפת למלאכים ולאלו שהולכים בדרכם – הנזירים, היא מושא למחשבה, הרהור.

 

בימי הביניים מפתח ברנרד מקלרוו את מושג ירושלים: ישו הוא החתן וירושלים הכלה, המנזר הוא תרגול של ירושלים השמימית וצריך להתארגן לפי המודל שלה. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני זה תרגיל רוחני בזכירה של האדם, האיש שיורד מירושלים ליריחו ופצוע בצד הדרך יורד מרוחניות המסומלת על ידי ירושלים לעולם החומר המסומל על ידי יריחו, השומרוני הטוב הוא ישו.

תרזה מאווילה שואפת לעלות להר ציון, שנתפש כרוחני, ולא כפיזי.

יהויכין מפיורה חווה פתיחה פנימית בזמן המסע הפיזי לירושלים, כנ"ל לגבי מייסד הישועים – לולה

במאות ה16-17 מתחיל להתפתח ציפייה משיחית לשחרור ירושלים והגשמת שלטון נוצרי בה כחלק ממאורעות הזמן וביאה לעולם של המשיח. חלק מזה הוא שיבת היהודים לארצם ובניית בית המקדש. יהויכין מפיורה מדבר על שלטון דוד בירושלים, האפיפיור סילבסטר ברומא והגעת הגאולה. הישועי guillaume postel במאה ה16 מדבר אותם דברים, וכך גם tomaso campanella במאה ה17

פיקו דה מרנדלה מציין את ירושלים השמימית כמטרת המאבק במצב הבלבול של האדם.

במאה ה19 אגודות משיחיות אנגליות תומכות בשיבת היהודים לירושלים כשלב ראשון בתכנית אחרית הימים.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics