לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הכנסייה הסקוטית בכתף הינום ירושלים

הכנסייה תוכננה על ידי מתכנן העיר בתקופת המנדט הראשונה – הולידיי. מופיעים בה כמה מסורות רוחניות: המסורת של תכנון ערים נפשי, מסורת האומנות והאמנות, מסורת הבונים החופשיים והמסורת הקלטית.

אחד הדברים המרשימים בירושלים הוא הנוף של חומות העיר העתיקה על רקע הגנים העוטפים אותה, החומות כמו יוצאות מתוך הטבע, כמו שהיה בימים עברו, ומהוות קו ברור בן העיר לבן החוץ. לא רבים יודעים זאת אך הסיבה לשימור יופייה של ירושלים ולעטיפת חומותיה במרחב גנים (בניגוד לערים עתיקות אחרות בארץ) היא החלטה מודעת של מתכנני העיר הבריטים הראשונים.

באנגליה של סוף המאה ה19 קמה לה אסכולה של תכנון ערים, של מוריסון ואחרים, שטענה שאופן תכנון העיר משפיע על היושבים בה ועל החיים בה. כשכבשו האנגלים את הארץ הייה להם כר רחב של פעולה ליישום התיאוריה הזאת, מתכננים כמו גדס ואחרים תכננו תוכניות ובהם העיר ירושלים היא כולה כמו מקדש ענק המרוכז סביב מרכז רוחני שייבנה סביב האוניברסיטה העברית בהר הצופים, למשל. במסגרת תפישה זו הוחלט להבליט, לייחד, ולבדל את העיר העתיקה, כך שתהיה מעין המרכז הרוחני של העיר שכל העיניים נשואות אליו, לשם כך הוחלט שהעיר העתיקה תוקף כמעט מכל סביבותיה בגנים לא בנויים, וכן המבנים השונים שנבנו על ידי הבריטים צפו, כמעט כולם, אל העיר העתיקה סביב, סביב, החל מהכנסייה הסקוטית וכלה במלון המלך דוד, ארמון הנציב, בניין גנרלי, ועוד...

תכנון זה, בתוספת החלטות נוספות של הבריטים, כמו למשל שחייבים לבנות בירושלים בתים רק עם ציפוי אבן, הוא, בן השאר, מהגורמים ליופי של העיר העתיקה של ימינו.

אולם תכנון זה נשען על תכנונים קודמים יותר שגם הם נותנים לעיר העתיקה את קסמה, קסם שלא תמיד מובן לנו ושלא תמיד ניתן למצוא לו את המילים המתארות ומסבירות אותו.

במאה ה19 קמה עוד תנועה שקשורה לכנסייה הסקוטית באנגליה וזו תנועת האומנות והאמנות arts and crafts . תנועה זו טענה שה"קלקול" של המין האנושי קרה בתקופת הרנסנס עם הופעתם ופרסומם של גאונים כמו לאונרדו דה ווינצי, רפאל, ואחרים.. באותה תקופה נכנסה לעולם תחרותיות ורצון להצטיין, התפתח מושג ה"גאון", האדם שמעבר לאדם הרגיל. עד לאותה תקופה אנשים חיו בגילדות, עשו את מלאכת יומם מתוך התחייבות מוסרית להיות מה שהם, מתוך מסורות שעברו במשך דורות מאב לבן, מתוך התמחות שהיא לא אישית אלא כנגד החברה, כנגד הצורך והמקצוע, וכנגד סוג מסוים של כבוד עצמי שעבר מאז מהעולם, כבוד בלהיות הכי טוב שאתה יכול במה שאתה עושה, כבוד שגורם לך להיות נאמן לאומנות שלך, להיות טוב באומנות שלך. בניגוד לאמנות שהיא ביטוי אישי של האדם, של אישיותו, האומנות היא מחויבות של האדם אל מול הדבר, דבר שהוא מחוצה לו.

 

 

התנועה של האומנות והאמנות שמה לה למטרה לחדש את מסורת האומנות של ימי הביניים.

כשכבשו האנגלים את הארץ גם כאן הם מצאו כר נרחב לנסות ולבדוק את התיאוריות שלהם, בישראל הם מצאו, עדיין, מסורת של אומנות מקומית, בן אם זה נושפי זכוכית מבית לחם, או אחרים, ולזה הם הוסיפו משלהם, הביאו קרמיקאים אומנים ארמנים מתורכיה, (במקור זה היה בכדי לעזור בשיפוצים של אומנות הקרמיקה בכיפת הסלע), לימדו את הערבים את אומנות הבנייה והסיתות באבן, יוצרים תוך כדי כך מסורת חדשה מקומית. מפעלי הבנייה של הבריטים אפשרו להם לתמוך במסורות אומנות מקומיים, (בדיוק כמו שבניין בית המשפט העליון בשנים אלו תמך גם הוא בהעסקתם של אומנים בעלי מסורת אומנות על פני בעלי מקצוע מזדמנים), וכך הם עשו גם בבניין הכנסייה הסקוטית, יתרה מזאת, במבנה הכנסייה הוקמה חנות למכירת מוצרי אומנות של הכפריים באזור ירושלים והסביבה, חנות שקיימת עד היום, וכן נתמכו פרוייקטים שונים לעידוד אומנות מקומית.

התאורטיקנים הבריטים האמינו שרק משבני אדם יחזרו לחיות ולעבוד בגילדות, לא מתוך רצון להרוויח כסף ולא מתוך רצון לפאר את עצמם, אלא מתוך רצון לעשות עצמם ראויים לעבודה, למסורת האומנות שלהם, רק שיחזרו בני אדם לחיות כך, כמסורת הגילדות של ימי הביניים, רק אז תבוא הגאולה לעולם, דוגמא טובה לגילדות האלו היו גילדות הבנאים שבנו את הקתדרלות הגדולות באירופה, וזה מביא אותנו לנושא הבא שלנו הקשור למבנה הכנסייה הסקוטית, והוא נושא ה"בונים החופשיים": המטייל בסקוטלנד יבחין כמעט בכל פתח בית עתיק בסמל של הבונים החופשיים: מחוגה ופלס מצטלבים ביניהם ויוצרים בינהם מעין מגן דוד, מן הידוע הוא שהבונים החופשיים הופיעו לראשונה בסקוטלנד במאה ה16, הם טוענים למקורות קדומים הרבה יותר, לקשר לגילדות הבנאים של ימי הביניים באירופה, גילדות שעקב חשיבותם ניתנו להם זכויות מיוחדות ובין השאר הם היו אנשים חופשיים, ומכאן השם הבונים החופשיים. הגילדות שימרו בתוכם ידע אזוטרי עתיק על מהותו של האדם וכיצד עליו להתפתח, ידע שהגיע אליהם מבתי ספר עתיקים של אדריכלות שהיו קיימים באימפריה הרומית, בתי ספר ששאבו את המסורות שלהם ממסורות הבנאים של המקדשים הגדולים של ימי קדם, וביניהם מסורות בניית בית המקדש בירושלים על ידי חירם אבו אביף מצור. צריך להבין שהאדריכל ובונה המקדשים בימי קדם לא היה רק בעל מקצוע אלא גם מעין קוסם, אדם בעל ידע כללי נרחב, זהות דתית עמוקה, וידע סודי על טבע האדם והיקום. רק כך יכלו אותם אנשים לבנות בניינים שיכילו בתוכם מהויות וישויות אנרגטיים. המקדש החיצוני הוא אנלוגיה והקבלה למקדש הפנימי, ואם בעבר בנו מקדשים מאבן, הלא שבימינו אנו, הבונים החופשיים, מתרכזים בבניית המקדש באדם, שהוא הוא האבן הלא מהוקצעת, ה"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה". רבים מהאדריכלים הבריטיים והסקוטיים של ירושלים היו בבונים החופשיים, ונמצא, לכן, סמלים של הבונים החופשיים, כמו הנישה, הפנטגון, 2 הלוחות, הכיפה, הפירמידה, ועוד, במבנים שונים מאותה תקופה בירושלים.

בימי קדם, אם כן, בונים חופשיים בנו מקדש מאבן, כיום הם בונים מקדש באדם, אך היה עוד שלב באמצע, שבו המקדש לא היה באבן ואף לא באדם הבודד אלא בחברה, בחבורה, במסדר, ומסדר כזה נקרא מסדר הטמפלרים – אבירי ההיכל , וגם הוא סיפורו קשור לאותו בניין – הכנסייה הסקוטית

 

 

 

האדריכל קליפורד הולידיי (מתכנן הכנסייה הסקוטית):

הוא הגיע לירושלים ב1922, כאדריכל צעיר שמונה לתפקיד החשוב של מתכנן העיר ירושלים. הוא חי בירושלים במשך 15 שנה ובנוסף לכנסייה הסקוטית תכנן גם את בניין העירייה, בית החולים של סט גו'ן, השייך למסדר ההוספיטלרי, והנמצא ליד הכנסייה הסקוטית, תכנן גם את חוצות היוצר: אותם ניסה לדמות לבניין של חאן (בחוצות היוצר יש במסגרת הקישוטים של הבניין תצוגה מרשימה ומעניינת של שלטי אבירים – הרלדרי), בנה גם את הבניין של חברת התנך.

הולידיי השפיע רבות על דמותה של ירושלים, הוא הכין תוכנית אב ראשונה לירושלים, והשפיעה על התפתחותה של העיר. האדריכלות שלו משלבת את המודרני עם האוריינטלי, וכן יש בה מקום חשוב לאומנויות: בן אם זה קרמיקה ארמנית, חלונות צבעוניים, או דברים אחרים. הולידיי הושפע בתכנוניו מהתנועה לחזרה לאומנויות , תנועה עולמית בראשותו של ווילאם מוריס. מגמה זו של הולידיי השתלבה עם מתכננים אנגליים אחרים שקדמו לו ושפעלו במקביל לו. כמו כן הוא השתלב בנטייה האדריכלית האנגלית הכללית באותה תקופה בירושלים לתכנן בניינים מרשימים שישקיפו על העיר העתיקה ושיהיו בהם סמלים ומוטיבים אזוטריים שונים.

 

קראו מאמרים על ירושלים הנוצרית - לחצו לקישור

כנסיית הקבר

וויא דולורוזה

כנסייה המשיח והנוכחות האנגלית בירושלים

כנסייה סקוטית והנצרות הסקוטית

קבר מרים - כולל סרט

הכנסייה והנצרות הסורית בירושלים

כנסייה ארמנית בירושלים

כנסייה ונצרות מרונית

כנסייה ונצרות קופטי

 

מאמרים על כנסיות בירושלים - לחצו לקישור

מנזר מר אליאס

אבינו שבשמים

דורמיציון

סנטה אנה

אלכסנדר נייבסקי

דומינוס פלוויוס


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics