לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אנגליה בירושלים.  כנסיית המשיח האנגליקנית.

כנסייתה המשיח היא מקום טוב לספוג בו מעט אווירה אנגלית, בחצר שכמו נלקחה מאוקספורד או קמברידג ניתן לשתות תה אנגלי ולנסות להתחבר להיסטוריה האנגלית ולאגדות הגביע הקדוש.

בכנסיית המשיח יש אכסניה, חצר אנגלית, חדר אוכל, מוזיאון קטן, כנסייה, והיא כמו עולם בפני עצמו בתוככי העיר העתיקה. יש למקום היסטוריה חשובה ומעניינת בהקשר של ירושלים במאה ה19.

 

 

סמואל גובאט - בישוף אנגליקני בירושלים

הוא היה הבישוף הפרוטסטנטי השני בירושלים, בזמן שיתוף פעולה בין הבריטים והגרמנים ובישופות  משותפת. לפניו היה את הבישוף אלכסנדר שפעל במשך שלוש שנים קצרות בלבד. הוא עצמו הנהיג במשך שלושים שנה. כמינוי אישי של מלך פרוסיה, אך למעשה הכוח הפרוטסטנטי החזק בירושלים היה קשור לחברה למשימת הכנסייה Church Mission Society , אגודה שמטרתה המשיחית הייתה ניצור היהודים כתנאי לביאת המשיח, ששאבה את השראת המחוגים מילינריים ואחרים באנגליה של אותה תקופה.

הבישוף אלכסנדר היה מומר ומומחה לשפות ולכן מונה לתפקיד הזה, הוא ידע עברית ויידיש, והתאים כמו כפפה ליד לייעוד של הכרת היהודים במשיח. אלא שגובאט היה שונה, בחינוכו שוויצרי גרמניה, התפרסם בעבודתו המסיונרית באתיופיה בין הפלאשים, ובהצלחתו אצל הנוצרים שם. כשהגיע לארץ הוא ראה שהניסיונות לנצר את היהודים לא רק שלא מצליחים, אלא שהמעט שהתנצרו עושים זאת מהמניעים הלא נכונים וכל התהליך הוא פארסה אחת גדולה. הוא החליט לשנות כיוון ולנסות ולהפוך את הנוצרים המקומיים בעיקר מהכנסייה האורתודוקסית לפרוטסטנטים, הפעילות שלו הייתה דרך הקמת מוסדות חינוך והרווחה, הוא הקים ארבעים בתי ספר לאוכלוסייה הערבית נוצרית ומוסלמית ברחבי הארץ, וכן בתי חולים ומוסדות סעד נוספים. הניסיונות להפוך פרוטסטנטית את האוכלוסייה נתקלו בהתנגדות של היוונים אורתודוקסים, והביאו לתחושה גוברת של איום מצד הקתולים, ולהקמת מוסדות קתולים מקבליים. אפשר להגיד שגם ניסיון זה בסופו של דבר נכשל מבחינה כמותית ולא הביא לשינוי מהותי בדמוגרפיה של הנוצרים בארץ ישראל, למרות שכמה אלפים מהם, עד היום, שייכים לכנסייה האנגליקנית.

 

סמואל גובאט הקים עליו אויבים רבים, החל בקונסול פיין שהיה אוהד את העניין היהודי, וראה בהתרכזות של גובאט באוכלוסייה הערבית טעות, המשך באנשי הcms האנגלים שראו בו בוגד ביעוד המשיחי של תפקידו, וכלה בקתולים שהתחילו נגדו את ”מסע הצלב השקט" והאורתודוקסים שזעמו על הפגיעה בקהלם. גובאט היה דמות שנויה במחלוקת וכך הוא עד היום, אלא שבין הכעסים והאידיאולוגיות התרחשו דברים אמיתיים וחשובים שאיש לא לוקח בחשבון ושהופכים אותו לאחד האנשים הגדולים והחשובים בארץ ישראל.

כבר כתבתנו שגובאט ייסד ארבעים בתי ספר במגזר הערבי. אלו היה בתי ספר המודרניים הראשונים ולזמן רב גם היחידים. בפעולה זו הוא ייצר תשתית לחינוכו של דור צעיר ומשכיל של עלית בחברה הערבית שתוביל לאחר מכן את המאבק הלאומי והתרבותי ליצירת האומה. דומה הדבר ליצירת בתי הספר של התיאוסופיה בהודו שהתחרו באלו של המיסיון ובתוכם נולדה הלאומיות והתרבותיות ההודית החדשה. גובאט ידע ערבית על בוריה, וכיוון את האוכלוסייה המקומית לעבודה יצרנית, בימיו הוקמה כנסיית המשיח והמוסדות הקשורים אליה, כולל בית המלאכה. וכן בית ספר גובאט בהר ציון, בו התחנכו מיטב הנוער, כולל יהודים, בנושאים מקצועיים.

 

 

 

גובאט הנהיג את הפרוטסטנטים בישראל מ1846 ועד 1879, היו לו עשרה ילדים שחלקם נפטרו בצעירותם וחלקם המשיכו בעבודתו המסיונרית והחינוכית. יותר מכל הוא צריך להיזכר כמי שהביא את החינוך המודרני לארץ, מעביר את האוכלוסייה לעידן המודרני מתקופת הנחשלות והבערות ומאפשר רנסנס תרבותי חדש לקראת סוף התקופה העותומאנית.

 

קראו מאמרים על ירושלים הנוצרית - לחצו לקישור

כנסיית הקבר

וויא דולורוזה

כנסייה המשיח והנוכחות האנגלית בירושלים

כנסייה סקוטית והנצרות הסקוטית

קבר מרים - כולל סרט

הכנסייה והנצרות הסורית בירושלים

כנסייה ארמנית בירושלים

כנסייה ונצרות מרונית

כנסייה ונצרות קופטי

 

מאמרים על כנסיות בירושלים - לחצו לקישור

מנזר מר אליאס

אבינו שבשמים

דורמיציון

סנטה אנה

אלכסנדר נייבסקי

דומינוס פלוויוס

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics