לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מעגלי אבנים בישראל

רבים יותר ויותר מודעים לקיומו של מעגל האבנים הגדול של רוגום הירי ברמת הגולן שמתוארך לתקופה שלפני 5000 שנה, שהיא תחילת הערים והתרבות, הכתב וההיסטוריה. מעניין צירוף המקרים הזה שהאתר המגאליתי הגדול והחשוב ביותר מוקם בסוף התקופה ותחילתה של תקופה חדשה. השורה התחתונה של מחקר המקום היא שלא ידוע בדיוק מתי נבנה וגם לא לצורך מה. יש בו פרופורציות מקודשות והתייחסויות אסטרונומיות במיוחד ליום הארוך בשנה.

רוגום הירי נחפר חלקית בשנות ה90 על ידי מזרחי. לפי Mike Freikman במאמרו[1] האפשרות היחיד להקמת מונומנט בגודל כזה היא בתקופה הכלקוליתית, שאז היה מספר ישובים גדול מסביב שיכלו לכלכל אוכלוסייה גדולה של עובדים. למעשה יש מסביב לרוגום מעין חצי פרסה של יישובים כלקוליתיים, ובמקום הרוגום עצמו התגלה מעגל קדום יותר שפורק לצורך הקמת המעגל הזה!  זאת ועוד, כנראה שכל האזור של הרוגום היה קדוש ולכן לא נמצאו בו שרידים כלקוליתיים, בעוד שמסביב יש אין ספור, כמו כן יש הרבה מאד דולמנים סמוכים ליד שמורת גמלא. שדה קבורה של התושבים במקום.
הוא טוען לתיאוריית פני האדמה
landscape theory  שלפיה הבנייה נעשה כך שחלקי האדמה השונים התייחסו זה לזה, כשבמרכז יש את הרוגום, מסביב לו היישובים והבתים, ובכיוון מסוים שדה הקבורה וההרים, שקיעת השמש ותנועת הכוכבים. הרוגום הוא מעין ציר עולם, מקום קדוש.
לפי דבריו במקום נמצאו דוגמאות קרקע על הרצפה מ3800 לפנה"ס, השלב האחרון של התקופה הכלקוליתית, אבל זה לא אומר שמה שמתחת לזה לא קדום יותר.

 

אלא שאם יש מעגל אבנים אחד, מן הסתם צריך למצוא מעגלי אבנים נוספים, כפי שקיים בבריטניה. מעגלי אבנים הם תופעה כלל עולמית, נמצא אותם באנגליה, צרפת, ספרד, אירלנד, סקוטלנד, ואפילו ארמניה, הקווקז והבלקן. אלא שאת סטונהנג (לחצו למאמר) התחילו לבנות רק ב3200 לפנה"ס ולהביא את האבנים הראשונות אלף שנה אחר כך ב2200 לפנה"ס. מעגל האבנים ברוגום הירי קדום הרבה יותר, והוא משתווה, אולי למעגל האבנים של kosev camen  במקדוניה (לחצו למאמר) ואלו של בולגריה.

 

ואכן: ישנם עוד שתי מקומות בארץ שלגביהם יש עדות לקיום מעגל אבנים, אחת נוכחת עד היום, והיא מעגל שקיים מתחת למים בישוב בשם עתלית ים מתקופת הקדם קראמית ב'. זהו ישוב מיוחד במינו שבו נמצאה באר גדולה, חפצי פולחן, קברים, ומבנה מגליתי מסתורי של עיגול אבני ענק מלפני 8000-9000 שנה לערך

גם בכרמל על המוחרקה (קרן הכרמל) היה מעגל אבני ענק שיש לנו עדויות עליו עד למחצית המאה ה19, שאז נהרס ונעלם[2], כך לפי מאמרו המעניין של האב אלי פרידמן. הוא מציע שהמעגל היה מהתקופה הניאוליתית – כלקוליתית, כפי שמייחסים לעתלית ים ורוגום הירי.

 

ירושלים הפרהיסטורית (מעגל אבנים?)

ירושלים הייתה מיושבת במשך מאות אלפי שנה, כלי צור נמצאו ברמת רחל ועמק רפאים, גם אזור מוצא היה מקום פעילות חשוב. בתקופה הנאוליתית נמצאו במוצא עצמות בעלי חיים, בתים, רצפות גיר לפני 9000 שנה. מעניין לציין שבמקום יש גם עקבות דינוזאורים. גם באבו גוש נמצא כפר ניאוליתי.

באתרים מגליתים מוצאים בדרך כלל שלושה דברים: מעגלי אבנים, דולמנים, ותילי אדמה. אם בירושלים היה אתר קדוש קדום נצטרך למצוא את שלושתם, כפי שקיים ברוגום הירי. ואכן בעמק המצלבה היה עד סוף המאה ה19 דולמן ענק שנראה אפילו בתמונות[3], כדוגמא אלו שברמת הגולן. בנוסף על כך לאחרונה התגלות 19 תילים מסתוריים באזור שמקריית יובל ומערבה, המתוארכים לימי בית ראשון מסיבה כלשהי. ומתחת להם מבנים חידתיים עם 17 צלעות[4].

המאפיין הגיאוגרפי של ירושלים הוא שהיא במעין מכתש (ירושלים הרים סביב לה) גיאולוגי ונופי. בתוכו יש 3 אבנים בולטות מעל פני הקרקע: אבן השתייה בהר הבית, אבן העלייה בהר הצופים, והסלע בגבעת הגולגותא. שלושתם מכוונים על ציר מזרח מערב מדויק. זה מביא להשערה שייתכן והיה בירושלים מעגל אבנים קדום השונה באופיו מאלו של סטונהנג ורוגום הירי, ודומה לזה אשר בקוסב קמן במקדוניה. בבלקן נמצא מעגלי אבנים מבוזרים, בהם יש אבן גדולה על כל גבעה במרחק גדול אחת מהשנייה. ובשטח גדול יחסית. זאת אומרת שעל כל גבעה המקיפה את אתר הר הבית הונחה בימי קדם אבן ענקית, כדוגמא קוסב קמן וביחד הם היוו מעגל מסביב לאבן השתייה במרכז.

דבר נוסף ומעניין שאנו מוצאים בקוסב קמן, שהוא מעגל אבנים מבוזר מלפני 6000 שנה הוא שאנשים השאירו במקום חלקי חרסים, כשהחלק השני נמצא בבית שלהם הרחק משם, במילים אחרות הם השאירו במקום חלק מעצמם כדי שיוכלו להתחבר אליו אנרגטית, אך על כך במאמר אחר



[1] Mike Freikman A Near Eastern Megalithic Monument in Context

Megalithic; Rujm el Hiri; Israel; Chalcolithic; landscape 2012

[2] מבנה מגאליתי או מזבח אליהו? עדויות היסטוריות על עיגול בן 12 אבנים על המחרקה / אלי פרידמן

XG.A395 פרידמן, אריך. נופים: עיונים בידיעת הארץ , 13-14: 71-82, 1980

[3] הקבר המגאליתי שהיה ליד מנזר המצלבה <מתוך המדור: עיר של ימים רחוקים> / אלי שילר.

XG.A17 שילר, אלי.  אריאל, 215 (פברואר 2017, אדר תשע"ז), עמ' 132 2017

[4] עקבות הרפורמה של יאשיה בארכיאולוגיה: למהות הרגמים במערב ירושלים יהודה אליצור and Y. Elitzur

Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics