לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מבנים ברחבת הר הבית:

מצרים הקטנה: במערב הר הבית יש לנו דוגמאות יפהפיות של אדריכלות ממלוכית, שהיפות ביותר מביניהן זה סביל קאיתביי, ומדרסת אשרפייה, שנחשבה ליהלום השלישי של הר הבית בזמנה.

 

סביל קאיתביי מבנה ממלוכי על הר הבית

נבנה בצורת מאוזוליאומים מהתקופה הממלוכית במצרים, יש לו כיפה המעוטרת בעושר רב שהיא היחידה מסוגה מחוץ לקהיר המעוטרת בערבסקות. קאיתביי היה שליט חזק שגילה עניין רב בנושאי דת ומדע וחי בהתנזרות מהבלי העולם. הוא ביקר בירושלים בשנת 1480 ואז ניתנה לו במתנה מדרסת אשרפייה. היא לא הייתה לפי טעמו והוא הורה להרסה ולהקים במקומה מדרסה אחרת שתהיה גדולה ונאה ביותר, כסגנון המדרסות שהוא הכיר במצרים. הוא הביא צוות בנאים ובראשותם ארכיטקט קופטי שבנו את הבניין מחדש. מפעל הבנייה מונצח בכתובת לצדי שער הכניסה "הבניין של מדרסה מבורכת זו הוקם במצוות האימאם הנעלה אמיר המאמינים סולטן... מלכ אל אשרף אבו נאסר (יזכה לנצחון אדיר)... בשנת 1482". בבניין בולטים עיטורי סגנון האבלק. הוא מורכב מ2 קומות, קומה ראשונה אולם רחב ידיים, וקומה שנייה חדרי מגורים, שרותים, חצרות וחדרי לימוד. חלקה הקדמי של הקומה העליונה הרוס כיום. זוהי המדרסה היחידה הבנויה בהר הבית ממש.

 

 

כיפת השלשלת על הר הבית:

מבנה קדום הנמצא במרכז הר הבית כולו. מורכב מ2 מעגלים של 6 ושל 11 עמודים. העמודים מסודרים כך שמכל מקום ניתן לראות את כולם. לא יודעים בדיוק למה המבנה שימש. יש אומרים שזה היה דגם לבניית כיפת הסלע, אך מספר הצלעות שונה... יש אומרים שזה היה מקום אכסון האוצרות שנועדו לבניית כיפת הסלע. הכנסה של 7 שנים של מצרים, אך הבניין אין לו קירות... לפי המסורת המוסלמית כאן היה מקום המשפט של דוד המלך ומכאן השם "כיפת השלשלת, דוד המלך שפט את העם בעזרת שלשלת הפלא שהשתלשלה מתקרת המבנה. לדעת החוקר שיר, הקשרו של המבנה הנוכחי למקום המשפט איננו מקרי, שכן הוא ניצב במקום שער ניקנור, ובסמוך לו הייתה לשכת הגזית, מקום מושב בית הדין בתקופת בית שני. אין זה מן הנמנע, על כן, כי המסורת המוסלמית, על אף אופייה האגדתי המובהק, שואבת את מקורותיה מעובדות היסטוריות מוחשיות.

 

כיפת העלייה מצפון לכיפת הסלע

נמצאת כ20 מטר צפונית מערבית לכיפת הסלע ומנציחה את תפילתו של מוחמד במקום לפני עלייתו למרומים. זה הוא מבנה צלבני שקשור לכסא שלמה הצפוני.

 

כיפת פאטמה, או כיפת גבריאל, או מחראב הנביא ליד כיפת הסלע

מבנה קטן ליד הכיפה, על רצפתו אבן מעוגלת בצורת אגן המשמשת כמיחרב, לפי המסורת כאן ניצב גבריאל בזמן עליית מוחמד לשמיים, לא יודעים הרבה על המבנה.

 

מזרקת הכוס ברחבת הר הבית

 מזרקה דמוית גביע בין כיפת הסלע למסגד אל אקצא המזכירה כוס ענקית, נבנתה על ידי האמיר תנכז, שבנה בירושלים בין השאר גם את התנכזיה שמחוץ לשער השלשלת וכן את שוק הכותנה. יש אומרים שהכוס נהייתה לסמלו, ולכן על המדרסות והחנאקות שהוא בנה הכוס מופיעה.

 

 

עמוד מוחמד ברחבת הר הבית

 114 מטר דרומה לשער הרחמים יש עמוד אבן הבולט כמטר מהחומה. המקום נקרא "ציראט" שפירושו מקום הערצה וסגידה. לפי המסורת ביום הדין יתאספו כל בני האדם בעמק יהושפט ומעמוד זה ימתח חבל דק בכיוון הר הזיתים. בסמוך לעמוד ישב בדין ישו בן מרים, ואילו על הר הזיתים ישב מוחמד... החבל יהיה דק כשערה וחד כחרב, והצדיקים באורח פלא ובעזרת מלאכים יעברו בו, ואילו החוטאים יפלו לגיהינום. רעיון זה של "הגשר" באחרית הימים מקורו בדת הפרסית...

 

זית הנביא מוחמד ברחבת הר הבית

זית מקודש ליד המדרגות המובילות לרחבת כיפת הסלע מדרום. קשור לזית המבורך מפסוק האור.


מסגדי הר הבית:

הם מהתקופה הממלוכית. בצפון מערב יש את מסגד העוונאמה מהמאה ה13 הקרוי על שם משפחת עוונאמה מצאצאי שיח עאנם אבן עלי שהיה ממונה על מדרסת צלאחיה (שהייתה בכנסיית סנטה אנה). במגדל 4 קומות שכל אחת שונה מהאחרת.

צריח שער השלשלת נבנה על ידי תנכז. זה הצריח החשוב ביותר בהר הבית. ממנו קוראים לתפילה.

צריח שער השבטים, צפון מזרח, נבנה בתקופה הממלוכית, במאה ה14, ולמרות זאת הוא עגול, זו דוגמא ייחודית.

אנחנו למדים שרוב צריחי הר הבית נבנו לאחר התקופה הצלבנית, כשם שנבנו גם הצריחים שמעל כנסיית הקבר, אולי בכדי לסמל את ניצחון האיסלאם, ולבטל השפעת הכנסייה שהייתה במקום.

 

כיפת הדקדוק ברחבת הר הבית:

מבנה נוסף שנבנה לאחר הניצחון על הצלבנים, הפעם על ידי האיובי אל מלכ אל מועטם עיסא, בראשית המאה ה13. בעבר ראו במקום מדרסה הקשורה ללימוד הדקדוק הערבי, ומכאן השם. מיוחד בבניין העמודים שבכניסה, שנקראים מעי האלוהים, ויש המקשרים אותם לבועז ויכין, הם מזכירים את העמודים בסנט קלייר בסקוטלנד. כיום יושב שם השייח הממונה על הר הבית.


דוכן הקיץ ברחבת הר הבית:

ממקום זה נאמרו תפילות לבוא הגשם. גם המדרגות והמעקות הם מתקופת בורהאן א דין המאה ה14, המבנה בכללותו קדום יותר, העמודים והקשת כנראה שרידים צלבניים.

 

 


כיפת יוסף ברחבת הר הבית

11 מטר מערבה למינבר א סיף, כאן פגש מוחמד ביוסף בעל עלייתו לשמיים. המבנה מסוף המאה ה12. תקופתו של צלאח א דין.


הקשתות ברחבת הר הבית

מכונים בפי המוסלמים "המאזניים" "ביום הדין יתלו מאזניים בראש קשתות אלו וגורל נפשות המאמינים ישקל לשבט או לחסד". בהתחלה היו רק 6 מערכות קשתות או 4, הקשורים כנראה לפתחים של כיפת הסלע ולכיווני השמיים. כיום יש שמונה

 

 

קראו מאמרים על ירושלים המוסלמית - לחצו לקישור

כיפת הסלע

סביל קאיתבאי

רבעה אל אדוויה

דרווישים בירושלים

המסדר הנקשבנדי בירושלים

סלמן הפרסי

מיסטיקה איסלאמית בירושלים

המסע השמימי של מוחמד

 

מאמרים על ירושלים - לחצו לקישור

מקומות בירושלים

סודות ירושלים

היסטוריה ירושלים

כנסיות ירושלים

ירושלים היהודית

ירושלים המוסלמית

ירושלים הנוצרית

הר הזיתים

הר ציון

הרובע הארמני

ספר באבן


 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics