לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פרהיסטוריה ארץ ישראל

 

התרבות האשלית יברודית

העקבות הראשונות למציאת אדם בארץ הם מלפני 1.5 מיליון שנה לערך במקום שנקרא תל עובדיה בעמק הירדן התיכון. לא רחוק מקיבוץ גשר. במקום זה נמצאו שרידים לישוב אדם שהשתמש בכלי צור, היה צייד מלקט, מסוג ההומו ארקטוס, לא ברור אם הם ידעו להשתמש באש. אבל בשרידים של ישוב אחר הרבה אחר כך מלפני 780.000 שנה ליד גשר בנות יעקוב כבר נמצאו עקבות של שימוש כזה.
התקופה שמלפני 2 מיליון שנה ועד לפני 20.000 שנה נקראת פליאוליתית – פליאו (ישן) ליתוס (אבן). תקופת האבן הקדומה.

ההומו ארקטוס התפשט בעולם כבר לפני שני מיליון שנה, הוא היה בעל קיבולת מוח קטנה משלנו, וקצת יותר נמוך, בעל מבנה גולגולת אחר, ובכל זאת אדם זקוף שחי בקהילות נוודים ציידים וידע להשתמש בכלים וכנראה שגם באש. התרבות שהוא הקים וקיים נקראה תרבות אשלית ושרידים ממנה ניתן למצוא באסיה, אירופה, ואפילו אוסטרליה.

לפני 200.000 שנה לערך התפתח מההומו ארקטוס (יש אומרים שהרבה קודם) שני סוגים של אדם: הניאנדרטלי בצפון וההומו ספיאן באפריקה

 

התרבות המוסטרית

על שם מקום בצרפת, החל מהופעתם של הניאנדרטליים וההומו ספיאן מתפתחת תרבות מתקדמת יותר שבה יש שימוש באש, כלי צור מתוחכמים יותר, והתחלה של מנהגי קבורה וכנראה שסוג כלשהו של תקשורת ומבנה חברתי. שרידים של תרבות זו מתגלים בארץ ישראל באתר מחניים, מערת התנור, וקצת במערות הכרמל. בזמן זה ניאנדרטליים ואדם מודרני חיים זה לצד זה, ואולי אפילו ביחד. מתפתחת טכניקה שנקראת לוולוואה לסיתות אבני צור.

האדם המודרני מגיע לארץ כבר לפני 100.000 שנה, הרבה לפני הניאנדרטלי, ניתן למצוא שרידים שלו במערת קפזה בגליל, עמוד, כבארה, ומערת היונים. שתי האוכלוסיות השתמשו באותם טכניקות סיתות, וקברו מתים, אלא שהאדם המודרני השתמש גם בקונכיות וצבעים.

מערת קפזה נמצאת לרגלי הר הקפיצה, יש בה קברים של אדם מודרני ובהם קרני איל, על העצמות שרידי אוכרה (צבע אדום)

ייתכן והייתה אוכלוסיית אדם מודרני קדום שנדחקה על ידי הניאנדרטליים, וזו בתורה נדחקה או נעלה בעקבות פלישה של אדם מודרני חדש מאפריקה לפני 40.000-60.000 שנה.

 

קפיצת מדרגה

לפני 40.000 שנה לערך מתרחשת קפיצת מדרגה בקרב אוכלוסיית ההומונואידים של העולם הקשורה כנראה לרכישת יכולות קוגניטיביות חדשות והראשונה שביניהם היא יכולת תקשורת משופרת המתבטאת בשפה. קבוצות האדם הנבון מסוגלות לתקשר ביניהם ובנוסף על כך לתכנן אסטרטגית צעד אחד קדימה, לראות מעבר לכאן ולעכשיו, מעבר למציאות, הדבר מתבטא בין השאר באמונות הדתיות הבאות לידי ביטוי במנהגי הקבורה, ייתכן וכבר בשלב הזה מתחילה האמונה בחיים לאחר המוות, וכן בציורי המערות המשקפים תפישה דתית פולחנית.
מבחינה מעשית האדם הנבון משיג יתרון בזכות שיתוף הפעולה שלו והיכולת לתכנן קדימה על פני האדם הניאנדרטלי ומחליף אותו, מזמן זה והלאה נעלמות אוכלוסיות הניאנדרטלי כנראה שכתוצאה מהפסד בתחרות עם האדם הנבון.

תעשיית הנתזים המוסטרית מפנת מקומה לתעשיית להבים, סכינים, חודים, מגרדים, נקרים, מחטים, חודים, מרצעים, צלמיות, עיבוד שנהב וקונכיות.

 

התרבות האוריניקית והאחמרית

על שם מקום בצרפת, עקבות שלה נמצאו בארץ, זאת התרבות הראשונה של האדם המודרני ומוצאים בה דברים שלא היו קודם, כמו כלי נגינה קדומים, התחלה של פיסול, אמנות, שימוש בכלי עצם, קרן, וחרוזים המאפשר יצירת כלים מעודנים יותר, התחלה של ביגוד וקישוט, מתקופה זו נמצא את ציורי המערות המפורסמים בדרום צרפת, ואריה אדם (שילוב של חיה ואדם) מגרמניה. שימוש בקונכיות שהובאו ממרחקים, ייצור צבע במיוחד אדום – אוכרה, המצאת החץ וקשת.
התרבות הזו התקיימה בשנים 40.000-20.000 לפנה"ס. אתר ערק אל אחמד בצפון מדבר יהודה קשור אליה. יש אומרים שבסופה התפתחה תרבות ייחודית באזור הכרמל שנקראת ה"עתליתית".

 

התקופה האפיפלאוליתית

לפני 20.000 שנה היינו עמוק בתוך תקופת הקרח האחרונה, אבל דווקא בשל כך הנגב ואזורי המדבריות היו פוריים, וקו החוף של ארץ ישראל היה רחוק ב20 ק"מ מהיכן שהוא היום, כי הימים היו נמוכים ב120 מטר. בזמן זה יש התפתחות של יישובי אדם חשובים בארץ ישראל שמגיעים לשיא עם המעבר לחקלאות שקורה לפני 10.000 שנה.

האקלים השונה הביא להתפתחות תרבויות נוודים ציידים שנקראו כבארית או כבארית גיאומטרית. ולפני 15.000 שנה להתפתחות של יישובי קבע שלהם ותרבות ייחודית שנקראת הנאטופית ואין כמותה כנראה בשום מקום אחר בעולם

 

התרבות הנאטופית

נקראת על שם נחל בהרי יהודה. שרידים ממנה נמצאים במערות הכרמל. האנשים גרים בבתי קבע, אוספים צמחים אך מתקיימים על ציד, יש מגוון של צמחי בר, מבני אבן, מסורות קבורה, הסרת גולגולות, תכשיטים בקבר, ישנם מכתשים בסלע שסיבתם לא ברורה, מעין ספלולים, ענף של תרבות זו נמצא בנגב בהר חריף ונקרא לכן התרבות החריפאית. צורת הבתים הייתה מעגלית. אבני גוויל, מקום לאש, מתקנים, מגל, אמנות, שימוש בעצם, כלי אבן מבזלת (הובאו מהגולן), ייתכן ועסקו בחקלאות זעירה והיו שלב המעבר לתרבות הניאוליתית החקלאית.

 

מתקופה זו מופיעים שני פסלים של אבן המזכירים אסטרונאוטים בסגנון אריך פון דניקן, האחד זה ראש אדם מגולף ממערת אל ואד, והשני זה חלוק אבן הנושא חריטות מעין סחרי. זיכריה סיטשין מזכיר פסלים אלו בספריו

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics