לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

תקופת האבן

תקופת האבן מתחילה לפני 10.000-12.000 שנה עם המעבר מציד ונוודות לחקלאות ויישוב קבע. במקביל לכך זה הזמן של סוף תקופת הקרח, העולם מתחמם ויש יותר אפשרויות לגידול מזון.

היא נמשכת עד שנת 3200 לפנה"ס, עם תחילת השימוש במתכות מורכבות יותר מנחושת והקמת ערים, מה שנקרא תקופת הברונזה. בסוף תקופת האבן כחלק ממנה יש את התקופה הכלכוליתית 4500-3200 לפנה"ס, שבה יש שימוש בנחושת ובאבן, ובאמצע מתחיל השימוש בקרמיקה וזה נקרא התקופה הקראמית 6400-4500 לפנה"ס. השימוש בקרמיקה ובנחושת משנה את החיים, אלא שעדיין כלי העבודה העיקרי הוא אבן ובמיוחד צור, והמגורים הם בכפרים, חלקם גדולים, אך לא בערים, אין עדיין כתב ואין ארגון חברתי של מדינה.

את תחילת עד אמצע תקופת האבן נוהגים לחלק לארבע: התקופה הקדם קראמית א', התקופה הקדם קראמית ב', התקופה הקדם קראמית ג' והתקופה הקראמית, כשלכל אחת מתקופות אלו יש ממצאים חשובים בישראל

בתקופה הקדם קרמית א וב' יש ממצאים חשובים ביותר ביריחו, מגדל עגול גדול ובו גרם מדרגות, חומה ושרידי ישוב. ממצאים נוספים הינם מנחל אורן, הבתים הם עגולים, יש תחילתה של חקלאות והישובים גדלים. החברה של ציידים לקטים הייתה מוגבלת ל25 איש למשפחה לערך, הכפר מסוגל לכלכל יותר בעזרת החקלאות, אבל נהיה תלוי בה. מספר אוכלוסיית הארץ גדל. מבייתים חיטה, שעורה, חומוס, פול ועדשים, כלב, ועם תחילת התקופה הקדם קרמית השנייה גם את העז והכבש. בתחילה הביות הוא לצרכי בשר בלבד, לאחר מכן מתחילה תרבות של מוצרים משניים.

 

המעבר הסופי לחקלאות קורה בתקופה הקדם קרמית ב' מ8500 לפנה"ס ועד 7000 לפנה"ס. הבתים הופכים להיות מלבניים עם רצפות טיח. הכפרים גדלים עוד, מתחילים להשתמש במגל, אחד המאפיינים של תקופת האבן הוא שימוש בכלים שלא היו בתקופה הפליאוליתית, בראש ובראשונה חץ וקשת עם חודים מצור, גרזן ששימש לחיתוך עצים ובנייה, מקדחים ומגל. נוצרו גם מגרדות וסכינים, תעשיית הצור התפתחה והשתכללה, האבן הייתה כלי העבודה הראשי, ולכן, אולי, נחשבה למקודשת. הקבורה מתפתחת ומתקדמת, ומוצאים בקברים מחרוזות מסביב לראשים, שרידי בעלי חיים סמליים (טוטם), מגוון תנוחות, וגם חומר אורגני, האדם לומד ליצר בדי פשתן ולהשתמש בהם. מתפתחת המנהג של כיור גלגולות כשהראשונות מופיעות ביריחו, זה מראה על התפתחות האמונה הדתית והאמנות. הראש מופרד משאר הגוף, בדיוק כמו במסורת הקלטית שבה הראש היה מקודש, מקום משכן של אנרגיות מאגיות – הגולגולת.

לאחר סוף תקופת הקרח המדבריות מתייבשים, מתחיל אורח חיים של נוודים עם חיות במדבר, עזים וכבשים, ומלכודות ציד הנקראים עפיפון מדבר. בעבר הירדן יש אתר חשוב מזמן זה שנקרא עין עז'אל. בתחילת התקופה הניאוליתית הנגב נראה כמו הגליל, בסופה כמו הנגב. לאורך כל התקופה מופיעים בו ציורי סלע, החל מ9000 לפנה"ס, ויש אומרים שזה היה סוג של שפה קדום.

 

שיא היישוב הישן הוא בתקופה הקדם קראמית ג', בשער הגולן התגלה במקרה יישוב של אלפיים איש עם רחובות מסודרים, בתי ענק למשפחות גדולות, עיטורים ופסלונים מיוחדים, ותרבות חומרית מפותחת שנוסדת לקראת סוף התקופה. מתחת לים בעתלית התגלה יישוב קדום ולו באר גדולה, גם בשער הגולן יש באר, אלו הבארות הקדומים בעולם.

 

קרמיקה

המצאה זו שינתה את חיי האדם, מעתה קל היה יותר לבשל ולאכסן דברים. התרבות הירמוכית בשער הגולן מייצרת כלי חרס רבים ומתפשטת בכל רחבי הארץ, יש להם עשרים ישובים לפחות. התקופה הנאוליתית קרמית מתוארכת מ6400 לפנה"ס ועד 4500 לפנה"ס, פרק זמן של כמעט אלפיים שנה.

בכל בית יש כד גדול שבו מאכסנים את התבואה, בחצר כד גדול למים, אפשר לאכסן גם שמן, עדשים וכו'. חלק מהצלמיות עשויות מחימר. כלי האבן משתכללים ומוצאים אבנים אובסידיאן שמיובאות מטורקיה, וזה מראה על קשרי מסחר בין ארצות רחוקות

 

מתקופה זו מוצאים ישוב בסרביה לחופי הדנובה בשם ווינצ'ה המזכיר במקצת את שער הגולן, גם שם רחובות מסודרים, אלפיים וחמש מאות תושבים, תרבות חומרית מפותחת כולל קדיחה באבן, ומוצרים שמיובאים מארצות רחוקות, מאות ק"מ משם. כמו בשער הגולן זה מרכז של תרבות שמתפשטת על פני מרחבים גדולים (לחצו למאמר על תרבות ווינצ'ה)

בדומה לתרבות ווינצ'ה, בשער הגולן יש צלמיות עם עיניים גדולות, זה מסמל ערנות, כמו כן ישנם עיטורים של ספירלות, קווים מרושתים מעניינים על אבנים, ואולי יש כאן קוד מסוים.

 

נחושת

החל מ4500 לפנה"ס ועד 3200 לפנה"ס, זאת אומרת החל מלפני 6500 שנה ועד לפני יותר מ5000 שנה אנו עוברים לתקופה הכלכוליתית (כלכו – נחושת, ליתוס – אבן). האדם לומד לשנות חומרים וליצור בחום גבוה, את הנחושת כורים בתמנע ובפונון שבירדן, לומדים גם לצרוף כלי חרס ברמה יותר גבוהה ולהשתמש בגלגל, שזה אומר גם אובניים. להשתמש במוצרים משניים של בעלי חיים: חלב (בדיקת עצמות של התקופה מראה על תכולת סידן גבוה יותר מקודם), צמר, חריש, נשיאת משאות, החמור מבוית ככוח עבודה וכך גם השור.

בתקופה זו מגדלים גפן וזיתים, יש שאלה היכן התחיל גידול הגפן, הממצאים האחרונים מראים על גיאורגיה כמקור לפני 8000 שנה, עד לא מזמן חשבו שזה קרה בבלקן. חרצני זיתים נמצאים בחפירות, ישראל נהיית מרכז לגידול זית.

 

מזמן זה נמצאים בארץ כמה ממצאים מרשימים ובראשם המטמון בנחל משמר והזהב מנחל קנה. בנחל משמר נמצאו כלי נחושת שנוצרו בטכניקת השעווה האבודה, שלא נמצאה כדוגמתה בשום מקום אחר במזרח התיכון: תבנית חומר שבתוכה שעווה, עם החימום היא נוזלת החוצה, ואל החלל הריק מוזרמת נחושת נוזלית. טכניקות מתקדמות כאלו הופיעו שוב בעולם רק לאחר אלפי שנה. זאת ועוד, בדיקה של תכולת הנחושת מראה שהיא הגיעה מטורקיה, ולא ממקורות קרובים, לא ברור מנין האוצר הגיע למערב במדבר (ייתכן וזה קשור למקדש הכלקוליתי בעין גדי 14 ק"מ משם). בוואדי קנה נמצאו טבעות זהב מלפני 6500 שנה, זהו הזהב הקדום ביותר במזרח התיכון ואולי בעולם כולו, במצרים התחילו להשתמש בזהב רק אלפיים שנה לאחר מכן ובישראל רק בתקופת בית ראשון. בדיקה מראה שזהב זה הגיע מסודן, חלק מהטבעות מעורבבות בכסף בצורה של אלקטרום, וחלק טהורות. הזהב עבר ריקוע ובסך הכל יש ק'"ג אחד שלו.

 

בתלולית עסול מצפון מזרח לים המלח התגלה ישוב מתקופה זו ובו ציור פרסקו על הקירות של כוכב מתומן גדול ולידו דמויות מסתוריות לובשות מסכות, אולי היו אלו מבקרים מהחלל החיצון (הכוכב מסמל זאת) שלימדו את המקומיים את טכניקות ייצור ועיבוד הנחושת והזהב. בכל מקרה הציורים נעשו בצורה מדויקת המחייבת סוג כלשהו של סרגל ומחוגה, והם צבועים בשחור ואדום.

 

בעין גדי התגלה מקדש כלכוליתי וכך גם במקומות נוספים, סימן לחשיבות האמונה והפולחן. באותה תקופה נבנה גם מעגל האבנים הגדול ברוגום הירי (לחצו למאמר), והדולמנים של רמת הגולן והגליל. ברמת הגולן התגלו יישובי רכבת רבים וגדולים, ובבקעת באר שבע ערים תת קרקעיות (לחצו למאמר).

 

סיום התקופה הניאוליתית עם הקמת הערים הראשונות והמצאת הכתב, בארץ ישראל זה ערד שנמצאת בגבול בקעת באר שבע, שכנראה הייתה חלק מהיישובים הקדומים התת קרקעיים, ונמצא בה באר עתיקה וחומה עם אבני ענק. המסתורין של ערד מחבר אותנו עם תקופות עתיקות יותר וממשיך אל התקופה הכנענית (ברונזה) הקדומה, מגיע בסופו של דבר עד לתקופה הישראלית

 

המשך יבוא

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics